העולם הזה הוא עולם שכולו טוב, כל אשר עלינו לעשות הוא לפקוח את העיניים ולראות את הטוב.
איך שאדם רוצה משהו טוב הוא מיד יוצר את מה שהוא רוצה (באמצעות הרצון שלו) ואם היו לו עיניים לראות הוא היה רואה מיד את הדבר שהוא רצה מתממש/מתגשם לנגד עיניו. אז למה בפועל אנחנו ברוב המקרים לא רואים את הרצון שלנו מיד מתממש?על פי הקבלה, לאחר חטא עץ הדעת העיניים המקוריות שלנו, עיני האמת, שיכולנו דרכן לראות מסוף העולם ועד סופו נסתמו לנו והם נמצאים היום בחלק האחורי של הראש, מעל לעורף, ואילו העיניים שיש לנו היום שבאמצעותן אנחנו מפעילים את חוש הראיה, אלו הן עיניים של הנחש, עיני השקר. על כן בחלק מהמקרים אנחנו לא רואים את הרצון שלנו מתממש הישר לנגד עינינו.
כשאדם רוצה משהו טוב אז הוא יוצר אותו בו מיידית ואם היו לו עיניים לראות אז הוא היה רואה את את היצירה שלו מתגשמת ישר מול העיניים. העיניים היחידות שעכשיו הוא כן יכול לראות בהן את היצירה שלו עד שהוא יראה אותה בעיניים הגשמיות הן עיני האמונה…
"ויפקח אלוהים את עיניה"
בספר בראשית מובא מעשה גירושם של הגר ובנה ישמעאל. הגר ובנה הגיעו למצב קשה מאוד שנגמרו להם המים במדבר וישמעאל נמצא על סף מוות, ואז מגיע מלאך מן השמים ואומר להגר שבנה יהיה לגוי גדול וכו'… וישר לאחר מכן נאמר: "ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים" (בראשית כ"א, פס' י"ט). אחד הפירושים היפים (פירוש של הסטייפלר זצוק"ל) הוא שבאר המים היה שם כל הזמן רק שהגר לא ראתה אותו, שכן לא כתוב שאלוהים שם באר אלא "ויפקח אלהים את עיניה", דהיינו יש באר אבל הגר לא ראתה אותו עד שאלוהים פקח לה את העיניים!
"אין יאוש בעולם כלל" (רבי נחמן מברסלב)
הגר וישמעאל בכו ורצו מים. הם יצרו באמונתם את באר המים. באר המים קיים. הגר יכלה לראות את הבאר בעיני האמונה עד שהיא היתה רואה את הבאר בעיניים הגשמיות אבל היא התייאשה, היא השליכה את ישמעאל וחכתה למותו "ותשלך את הילד תחת אחד השיחים… כי אמרה אל אראה במות הילד". על כן כתוב "וישמע אלוהים את קול הנער" (ולא את קולה של הגר), כלומר רק בזכות ישמעאל אלוהים מגלה להגר את הבאר כי היא התייאשה.
רבי נחמן מברסלב תקופה קצרה לפני פטירתו עלה למקום גבוה מאוד בעולמות העליונים והביא לעולם הנחת יסוד ותמרור דרך שנלך בו והוא: "אין יאוש בעולם כלל"!
היאוש למעשה מכבה את האמונה הקדושה כשהאמונה בטוב ובאהבה היא הדרך היחידה שמובילה לגאולה הפרטית והכללית כאחד.
"בוודאי ישנו"
בסיפור "מאבדת בת מלך" רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו את הדרך איך שהשני למלכות מצא את ההר של זהב ומבצר של מרגליות וגם את בת המלך האבודה. כל זה מתוך האמונה בטוב ש"בוודאי ישנו" והנחת היסוד שאין יאוש בעולם כלל.
עצם החיפוש אחר הדבר הטוב שאתה מאמין בו מעיד שהוא קיים אחרת מה אתה מחפש… אין אופציה שהוא לא קיים!
עלינו לחזק את האמונה בטוב שבפועל יש לנו את הדבר הטוב אותו אנחנו רוצים עד שנגיע למאה אחוז אמונה שיש לנו אותו ונראה אותו בגשמיות.
עיצה מקובלת מהניו אייג' לחיזוק האמונה בכך היא שאנחנו צריכים להתנהג כאילו יש לנו את הדבר שאנחנו רוצים וזה מחיש את הליך ההתגלות. הרי למעשה, על פי הנאמר לעיל, יש לנו את הדבר שאנחנו רוצים ובשעה שאנחנו מפעילים את כל החושים שלנו כאילו יש לנו את הדבר בגשמיות אנחנו למעשה מבטאים את האמונה שלנו שהדבר שאנחנו רוצים אכן קיים.
לסיכום, אנחנו צריכים לפקוח את עיני האמת כמו שאלוהים פקח את העיניים להגר. כדי לפקוח את עיני האמת, כדי לראות את כל הטובות בגשמיות, אנחנו חייבים להפעיל את האמונה. ההתגלות מתבצעת לפי דרגת האמונה שלנו. האמונה היא הדרך לראות את הרצונות שלנו מתגשמים הישר אל מול עינינו. ככל שאנחנו מאמינים בדבר יותר כך הוא יתממש (בגשמיות) מהר יותר. אין יאוש בעולם כלל, אין אופציה שזה לא יקרה (שזה לא יתממש) אלא זה קורה כאן ועכשיו! הלב, משכן האלוהות, מרגיש את זה קורה, העיניים האמיתיות, עיני האמונה, רואות את זה קורה, ועוד רגע קט העיניים ייפקחו ונראה את התגשמות רצונותינו לטובה – אמן!
ליאת שלום,
האפשרות היחידה שעולה במוחי היא הדמיון!
בעזרת בדימיון אני אחזה בעזרת עיני הרוחניות באמונה שלי המוגשמת.
מה דעתך?
שלום בצלאל,
אני מאוד מסכימה אתך:
הדימיון מתבטא כשאתה רואה במחשבה שלך (כמו תמונה) את הדבר. להחזיק את התמונה הזאת במחשבה כמה שיותר זמן אם זה פעם אחת ארוכה ואם זה כמה פעמים קצרות במשך היום (מעט זה גם טוב).
כמו כן הדמיון מתבטא שאתה מפעיל את החושים שלך כדי לחוש את הדבר שאתה רוצה ומאמין שהוא קיים.
בנוסף לדימיון ידוע שהדיבור מחדיר בתוכנו את האמונה. למשל, אחת השיטות של חסידות ברסלב להחדרת האמונה היא לשבת ולדבר עם עצמך כמה דקות עד שהדברים יחלחלו פנימה.
עיצה יותר קלילה ומאוד אפקטיבית היא לומר במשך היום הצהרות חיוביות בזמן הווה כאילו יש לך כבר את הדבר, לדוגמא: אני מאושר, אני עשיר, אני בריא, ועל זו הדרך. הדיבור של ההצהרות החיוביות מחדיר בנו את האמונה שהדבר קיים ומביא אותנו להתגשמות הרצון.
עיצה נוספת להגשמת הרצון היא מה שכתוב במאמר "נתיב ההצלחה", שתתחבר לדבר שאתה רוצה אצל השני מתוך אהבה אליו ושמה שאתה רוצה אצלו הוא למעשה שלך שכן העולם מראה וכו'…
חשוב לציין שככל שאתה מאמין בדבר אחד שהוא קיים ואז הוא מתגשם לנגד עיניך יותר קל לך להגשים את הדבר השני, השלישי וכו'… כי האמונה כאן אוחזת בשורש שהרצון שלך לטוב תמיד מתקיים ברגע שאתה רוצה אותו.
כל טוב ובהצלחה!
ליאת.
תודה רבה ליאת,קראתי בהרבה נחת את תשובתך,אני מדמייןאותך כאשת חיל!
מקווה שתמשיך לדמיין אותי ככה ושזה יתגשם במציאות
אני מודה לאלוהים שהביא לאתר אהבה ללא תנאים כה טהורה תומכת ומפרגנת שהיא אתה!!!
בצלאל, אתה ההתגשמות של הרצון הטוב!
תודה רבה לך על מי שאתה!
ליאת.