בדי אן איי שלנו טבועים למעשה המידות שלנו (האופי שלנו), המצב הבריאותי שלנו ועוד. אם נרצה לדייק יותר, אצל כל הנבראים, במקור, הדי אן איי היה במצב האידיאלי: בריאות, יופי, מידות טובות וכו'…. אבל יש אפיגנטיקה. כדי לבאר את הדברים נְדַמֶּה את הדי אן איי שלנו למסמך, שבו כתובים כל הטבעים האידיאליים שלנו, ואת האפיגנטיקה נדמה לשכבת טיפקס, שמוחקת לנו חלק מהטבעים החיוביים האלה. מדעית מוכח, שהאפיגנטיקה קשורה דווקא לאמונות שלנו, למצבים שחווינו, וכתוצאה מכך יצרנו אפיגנטיקה שלילית. גם מוכח שעל ידי שינוי דפוסי האמונה וההתנהגות שלנו לטובה, אנחנו יכולים לשנות את המצב האפיגנטי למצבו הקודם (כמו לגרד את שכבת הטיפקס כדי להשיב את המסמך כמו שהיה לפני שחלקו נמחק). כמו כן, ובעיקר, האפיגנטיקה השלילית היא מצב תורשתי, כך שלאו דווקא אנחנו אלה שיצרנו את דפוסי ההתנהגות שגרמו לאפגינטיקה שלילית, בדרך כלל זה אבות אבותינו, והמשימה שלנו היא לחזור לדי אן איי האידיאלי, ולשנות את האפיגנטיקה השלילית.
אלוהים, האהבה ללא תנאים, בא לשכון בתוך כל אחד ואחד מהנבראים, בבחינת "ועשו לי משכן – ושכנתי בתוכם". המשכן של אלוהים הוא לפי הדי אן איי שלנו. ככל שהדי אן איי של הנברא, יחד עם המצב האפיגנטי, קרוב למצב האידיאלי, דהיינו שהמידות שלו קרובות למידותיו של הקדוש ברוך הוא וכו'… אז אלוהים שוכן בו יותר בשלמות, ואותו נברא קרוב יותר לשלמות בריאותית, כלכלית וכו'…
היום ידוע שאפשר לשכפל בעלי חיים ("שיבוט") על ידי שכפול הדי אן איי שלהם (ביחד עם המצב האפיגנטי שלהם), זה לא שמשכפלים להם את הנשמה, אלא שהאלוהות שוכנת בתוכם באותה צורה, עם אותם דפוסי התנהגות, אותו מצב בריאותי, אותו מראה חיצוני וכו'… כלומר האלוהות, האהבה ללא תנאים, שוכנת בתוכם שווה בשווה כשלמעשה שניהם מהווים אותו אחד, את האלוהות, את האהבה ללא תנאים.
לפי זה, למעשה כולנו זה אותו אחד!!! בנברא אחד האלוהות שוכנת יותר ובנברא שני פחות, כל אחד לפי כמה שהוא קרוב לדי אן איי האידיאלי, למידותיו של הקב"ה, אבל בכולם שוכן אלוהים, האהבה ללא תנאים. אין עוד מלבדו! אין גשמיות, אין רוחניות – יש רק אהבה ללא תנאים! זה לא שאנחנו נשמות שמופרדות אחת מהשניה (רוחניות), וזה לא שאנחנו עם גוף ששונה אחד מהשני (גשמיות), אלא האמת היחידה שעומדת מאחורי האשליה של הרוחניות והגשמיות היא, שכולנו ממש זה אותו אחד! ויותר מזה: שכולנו מהווים אלוהות, אהבה ללא תנאים, ששוכנת בתוכנו!
ברגע שאנחנו יודעים את זה, שכל מי שאנחנו רואים זה למעשה אנחנו, אז יותר קל לנו לאחל לשני את הטוב ביותר, כי זה אני! יותר קל לנו להבין שהעולם ראי (רק בחיובי, השלילי לא קיים!) כי זה אני! יותר קל לנו לראות את כל העולם באור חיובי, כי זה אני! יותר קל לנו להאמין בטוב שלנו, כי אנחנו למעשה מהווים את הטוב ביותר, את האלוהות!
בצורה כזו הרבה יותר קל לנו להוות כלי יותר מושלם, שבו אלוהים ישכון בתוכנו. יותר קל לנו להגיע למידות המושלמות, למצב האידיאלי, ולתיקון כל המצב של האפיגנטיקה השלילית, ולחזרה למצב של הדי אן איי האידיאלי, שבו נבראנו מלכתחילה, כפי שנאמר לעיל.
אפשר לבסס את כל הנאמר לעיל גם לפי חקר המדע על פעילות המוח:
יש מושג במוח שנקרא "נוירונים של ראי" ( או "נוירוני השתקפות": mirror neurons): בשעה שאני מסתכלת על אדם אחר, כשהוא עושה פעולה מסוימת, אז הנוירונים שלי במוח עובדים בצורה כזאת, כאילו גם אני עושה את אותה הפעולה. לדוגמא: אם אני מסתכלת על מישהו שאוכל, אז המוח שלי עובד בצורה כזאת שגם אני אוכלת. אם אני מסתכלת על מישהו שרוקד, אז המוח שלי מתפקד בצורה כזאת שגם אני רוקדת.
זה דומה גם למה שמצא המדע לגבי פעילות המוח שלנו בשעה שאנחנו חולמים: כשאנחנו חולמים, אנחנו רואים בחלום שאנחנו עושים הרבה פעולות, והמוח מתפקד ממש כאילו אנחנו עושים את אותן פעולות באמת, אף על פי שאנחנו רק ישנים (ההבדל היחיד הוא שהגוף שלנו 'משותק' לפעולות הללו).
למעשה זה מוכיח לנו שכולם זה אני! שכולנו אחד! בשעה שהשני עושה פעולה מסוימת, לפי פעילות המוח נראה כאילו אנחנו אלה שעושים את אותה הפעולה.
עוד דרך שבה המדע עוזר לנו לבסס שכולנו אחד, וכולם זה אני, היא התפתחות תינוקות: תינוק הוא טהור, והוא הכי קרוב למצב האידיאלי, כמו למשל שהנשימות של תינוק בריא הם נשימות מושלמות, הוא נושם בקצב אחיד, במרווח זמן אידיאלי (הנושא של הנשימות כשלעצמו מהווה רפואה, שאם היינו נושמים בקצב שהתינוק נושם היינו בריאים, אבל זה כבר שייך לתחום של "נשימה מודעת").
ובעניין של "זה אני" הנאמר לעיל, מוכח מדעית, שהתינוקות לא יודעים עד גיל 4-6 חודשים לזהות את עצמם. למשל, אם הם מסתכלים בראי הם לא יודעים לזהות שזה הם. זה יכול להצביע על כך שהמודעות שלהם יותר רחבה משלנו לגבי מי שהם, והם לא מגבילים ומשייכים את עצמם דווקא לגוף ספציפי, אלא הם מודעים לכך שכולם זה הם. אגב, על פי חז"ל נאמר שהתינוק מקבל דעת כשהוא מתחיל לאכול דגן, ואז הוא מתחיל לדבר, וזה בערך קורה בגילאים האלה של התינוקות. הבעיה שלנו, על פי המקרא, היא שאכלנו מעץ הדעת (שלפי חז"ל היה דגן) ולכן הגבלנו את המודעות שלנו, מה שלתינוקות עד גיל 4-6 חודשים זה לא קורה.
לסיכום, כשאתה מבין שכולם זה אתה, ואתה מזהה את השני בתור "זה אני!", כל ההשקפה שלך על העולם ועל הבריות משתנה לטובה, כשכל השיפוט השלילי כלפי השני, אם זה אדם אחר, אם זה אומה אחרת, מתבטל לגמרי. ולא זו בלבד אלא שאתה מזהה את עצמך עם הטוב ביותר, עם האלוהות, עם האהבה ללא תנאים, עם האושר הנצחי, ששוכן בך ובכל הבריות כולן כאחד!!! ההשקפה על העולם בו אנו חיים משתנה לגמרי, וההשתקפות שאנחנו רואים דרך העולם את עצמינו משתנה לטובה יותר. כשהברירה המתוקה היחידה שנותרת לנו היא לעבוד ביחד כאחד, תחת האהבה שמאחדת את כל הבריות, ובצורה כזאת יחדיו להוות משכן מושלם לאלוהים, לטוב ביותר, לאהבה ללא תנאים, לאושר הנצחי! כולנו אחד כולנו ביחד!!!
כיצד אני יכול לזהות משהו או מישהו שהיתנהגותו אינה הולמת?האם הפושע שעושה פשעים הוא אני?לא ברור לי!
בכל נברא חייב להיות טוב שכן אלוהים שוכן בכל אחד ואחד מהנבראים. גם בפושע שעושה פשעים יש טוב ובטוב הזה אלוהים שוכן. בזה הטוב (אפילו אם הוא מעט) אתה יכול לזהות את עצמך אצל השני, אותה אלוהות שוכנת בתוכו ובתוכך ובתוך כל הנבראים – לפיכך כולם זה אתה, כולם "זה אני".
אגב, הטוב לא צריך להיות מזוהה דווקא עם המידות (האופי) של השני אלא הטוב יכול להיות מזוהה עם המצב הבריאותי, הכלכלי וכו' של אותו אדם.
דרך נוספת להסתכל על זה היא שהעולם הוא כמו ראי. כל מה שאנחנו רואים אצל השני זה למעשה ההשתקפות שלנו אבל רק בטוב כי אין רע בעולם. אז כשאתה מחפש את הזהות שלך אצל השני תחפש את הטוב אצלו ותתחבר אליו.
כל טוב!
ליאת.
ליאת תודה על תשובתך,
אבל אולי כדאי להתרכז רק בעצמי במקום בהשתקפות ואם אני נתקל באדם מסוכן אז פשוט להבין שקיימת בי מחשבה או מעשה או הרגשה מסוכנת שעלי להיפטר מימנה?
שלום בצלאל,
ההשתקפות של העולם עוזרת לנו להתבונן בתוך עצמינו בבחינת "עזר כנגדו". חז"ל אמרו שהמידה הכי טובה שיכולה להיות לאדם היא "עין טובה", כלומר לראות בכל דבר את הטוב שבו.
על כן, לעניות דעתי, אם אתה נתקל באדם מסוכן הכי נכון זה להסתכל עליו בעין טובה, דהיינו למצוא את מה שטוב אצלו ובמקום להבין כתוצאה מזה שאתה נתקל בו שקיימת בך מחשבה או מעשה או הרגשה מסוכנת שעליך להיפטר ממנה, להבין שיש לך את אותה הצלחה ואת אותו טוב שאתה מזהה אצלו.
בהשקפה כזו אתה למעשה מתרכז בעצמך כפי שציינת ומגלה עוד יותר את הטוב שמוחבא בך ומגדיל אותו, ונעשה יותר משכן לאלוהות לשכון בתוכך.
כולך טוב! אין בך רע כלל! על כן אתה לא צריך בכלל להתעסק עם רע, לא אצל אחרים שמהווים את ההשתקפות שלך, ולא בתוך תוכך.
כל טוב
ליאת.
הבנתי תודה רבה,אשתדל ליישם!
אמשיך לעקוב אחר מאמריך:-)
תודה רבה והמון הצלחה