לחפש את אלוהים; סליחה מול אהבה; מה 'לא טוב'? (שיחה)

אלוהים מוצא את מי שמחפש אותו

איילת ושלום דנים הפעם במסר מיוחד שקיבל אייל: "אלוהים מוצא את מי שמחפש אותו". תוך כדי כך, הם מגלים את הקשר שבין סליחה לאהבה, ובודקים מה "לא טוב" בעיני אלוהים, לפי התורה, ולפי רבי נחמן מברסלב.

איזה מסר חזק אייל קיבל מחברה של עופרה: "אלוהים מוצא את מי שמחפש אותו!"
זה מראה שהחיפוש של אייל הוא חזק, זה מראה שבמקום שלו ואיפה שהוא, החיפוש שלו הוא ממש ענק, שהוא קיבל כזה מסר

את יודעת, אבל זה צורה ממש אחרת מבחינתי לחשוב. מצאנו את הקב"ה! אנחנו מצאנו אותו!

לא. למה אנחנו מצאנו אותו?

הוא היה אבוד, כביכול. אנחנו מצאנו אותו כי זה היינו הך. מצאנו את ה"אבא" האמיתי.

אבל אתה [נתת] רעיון גדול כשאמרת שהעולם ראי: אם אתה מחפש אותו, זה אומר שגם הוא מחפש אותך.

כן, ברור

עכשיו, מה ברור? ברור שבורא עולם יצליח למצוא, אם הוא מחפש, כי הוא מצליחן גדול. אז כל דבר שאתה עושה אותו ביחסים עם בורא עולם – אתה מצליח בו!!!

זה כמו בעניין של רבינו נחמן, לפי התורה של 'לא להתייאש מהאבידה'. זה הכל חוזר לאותו כיוון.

כן, אבל פה אתה מחפש את בורא עולם. אז כבר כשאתה מחפש — אתה מצליח.

עצם החיפוש פה הוא ההצלחה. החיפוש בפני עצמו הוא הצלחה. אם אתה מחפש, בזה אתה גורם לו לחפש אותך. אז עצם החיפוש הוא הצלחה. עצם החיפוש הוא ההתקרבות. "בוודאי ישנו"!

אבל אתה הבנת אותי? שכל דבר שתעשה ביחס עם בורא עולם, אתה תצליח בו.

כמו?

בוא נחשוב מה היחסים שלך עם בורא עולם…

אני ביחסים מצוינים איתו :)

אתה מכיר את הסיפורים שהיו מספרים, על מישהו שפתח עסק עם בורא עולם והוא הצליח בו. או עניין של מעשר.

עסק עם בורא עולם, זה יפה.

כן, עסק מהטוב ביותר! אנחנו עושים עסק איתו. אז אתה עושה עסק איתו. אתה זוכר, היה מישהו כזה שהם התחלקו ברווחים חצי חצי. גם המעשר הוא עסק איתו. כל מה שאתה מכניס את בורא עולם לתוכו, בקטע של ראי, אתה מצליח! זאת תובנה חדשה! אני לא יודעת עוד מה אפשר אבל זאת תובנה יפהפיה.

זה באמת מאוד יפה

זה הגיע מהקטע של הראי שאמרת. אז לך תדע מה עוד אתה יכול לעשות.

אתה מחפש אותו — הוא מחפש אותך. אתה עושה עסק איתו — הוא עושה עסק איתך. אתה חושב שהוא טוב — הוא חושב שאתה טוב.

זה פשוט יפה

את יודעת, קראתי היום בטוויטר משהו נחמד בעניין של אהבה. היה רשום שם:"הרמה שאתה יכול לסלוח בה היא הרמה שאתה אוהב". זאת אומרת, אתה לא יכול לסלוח למישהו יותר ממה שאתה אוהב אותו. ואם אתה לא יכול לסלוח לו, זה אומר שאתה לא אוהב אותו.
זה מאוד יפה, כי זה הופך את הסליחה לאהבה. זה ממש צורה אחרת להסתכל על מה שאנחנו בדרך כלל מסתכלים. אבל זה נכון, וזה כל כך ברור שזה נכון. נכון שזה ברור שזה נכון?

נכון, זה ברור שזה נכון.

זאת אומרת, ראיתי את זה, אמרתי וואו איזה משפט חכם!

אז זה ברור שבורא עולם סולח ככל שאתה יותר מאמין שהוא אוהב.

נכון, זה בכלל…. על בורא עולם אין בכלל כאן שאלה, זה כאן כל העניין. זה ההבדל בין מי שמאמין שהוא סולח, לבין מי שלא מאמין שהוא סולח.

אם אתה לא סולח למישהו — תדע שאתה לא אוהב אותו

כן, זה חלק מהעניין. גם אם אתה לא סולח לו לגמרי — אז אתה לא אוהב אותו לגמרי, וכו'…

נכון

אם אני מדבר למשל עלייך ועלי. אני לא זוכר שום דבר רע שעשית לי אף פעם, כי זה פשוט לחלוטין, למרות שלפעמים יש לנו התפרצויות.

גם אני עליך

לא יודע, אומרים שבחורות נבראו מהעצם של האדם הראשון, אז הם זוכרות הכל :)

לא איתך. איתך זה מעבר לכל. האמת היא שגם עם כל המשפחה זה מעבר לכל. האמת היא, שעם כל העולם חוץ מאחד….

אין חוץ מאחד

כן, כי הוא אשליה…

אין חוץ מאחד, זה לא קיים.

זהו. הוא אשליה. אבל מבחינת מחילה — אני גם מוחלת. אני מוחלת, זה לא קשור.

אין מה לעשות אנחנו בני אדם, אנחנו לא אלוקיים…

אם אתה נפגע, אז זה אומר שאתה לא מוחל?

אם אתה נפגע, אז זה אומר שאתה מרגיש שאתה לא אהוב.

עזוב לא אהוב. אם נפגעת — אתה לא מוחל?

זה לא "עזוב לא אהוב", כיוון שמחילה היא אהבה, אז עצם זה שאתה לא מרגיש אהוב, אז זה ראי, אז אתה מרגיש מה שאתה לא אוהב. זה מה שאתה מרגיש. אז אתה לא יכול לסלוח באופן מלא. אין מה לעשות. זה פגם אהבה!

או קיי. אז הפגיעה היא פגם אהבה. אבל אהבה של מי?

הרי זה ראי, הכל.

כן, יענו הכל – זה בורא עולם גם?

תמיד זה בורא עולם.

לא, אני, הקטע שלי עם הדבר ההוא, אז אני לא יכולה להגיד את השם שלו אפילו…

זה בורא עולם, שזה אתה גם, הרי אנחנו יודעים שזה הכל. זה היינו הך, כל מה שיש בחוץ — זה בורא עולם, וזה אתה. קשה לממש את זה. זה לא דבר שקל לממש.

למחול — אני מוחלת, אבל להיפגע — אני נפגעתי. מה חוץ מלהתעצבן עליו כל יום… :) אני מוחלת

עם צחוק, או בלי צחוק, זה לא משנה

זה מאוד יפה, המחילה מול אהבה. ושוב אתה מוצא שהשורש הוא אהבה, ואתה מבין את זה ואתה רואה את זה.

זה כמו האדם הראשון, שהוא לא האמין באהבה של בורא עולם אליו

שאפשר שבורא עולם ימחל לו

כן. הוא לא האמין באהבה של בורא עולם אליו.

ומן הסתם, האדם הראשון לא אהב אותו מספיק…

מן הסתם…

זה חייב להיות ככה.

אמרנו את זה, שהפגם של האהבה נכנס בזה, שאדם וחווה לא האמינו שהקב"ה רוצה שיהיה להם את ההכי טוב.

אז נשאלת השאלה למה הם נבראו ככה? זאת אומרת — הם נבראו ככה. למה הם לא מאמינים באהבה? הם אמורים להאמין באהבה, וזהו.

האדם הראשון האמין, חווה לא האמינה. היא הייתה הבעייתית…

גם הוא לא האמין בסוף, כי הוא לא האמין במחילה (שאלוהים ימחל לו על החטא)

בסוף זה היה כבר אחרי שהוא אכל, אחרי שהוא כבר "לקח את הסם". יש לפני הסם, ואחרי הסם. אחרי הסם, שניהם כבר לא אחראים למעשים שלהם.

אתה יודע משהו, יש פה עניין שפתאום אני שמה לב. בסיפור מאבדת בת מלך של רבי נחמן מברסלב, כתוב: "שהלא טוב יקח אותה". פתאום בא לי הפסוק: "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו" (בראשית). זה אותו מושג של ה"לא טוב".

זה מאוד יפה. את יודעת משהו, זה מאוד יפה. זה יפה, כי כביכול את מביאה כאן משהו, שבורא עולם רואה שהוא לא טוב, וזה דבר מאוד משונה. אבל אמרנו שיש הבדל בין שני הסיפורים במקרא, פרק א' ופרק ב'. פרק א' הכל טוב, בפרק ב' מתחילים להיות פתאום דברים לא טובים.

נכון. דרך אגב "עזר כנגדו" זה נראה ראי

אמרנו את זה בעבר.

כן, אמרנו את זה בעבר. המושג הזה "לא טוב". אתה זוכר, שאמרנו שרבינו לא אומר "רע", אלא הוא משתמש במושג "לא טוב". אז פה גם אותו מושג: "לא טוב".

הרי אומרים "את החיה הלא טהורה" (ולא: "הטמאה"). משתמשים בלשון נקיה.

לא לא לא! אני חושבת שיש פה יותר, במושג הזה "לא טוב". זה מושג שתופס לי את הראש הרבה זמן. כי כשאני באה ומנסה להגיד "אשליה" וזה בורא עולם אומר.

אין רע, יש או טוב, או חוסר טוב, אבל אין רע, כביכול, לפי זה.

לא יודעת. כי רבינו נחמן משתמש בזה, ואתה רואה שבורא עולם משתמש בזה, וזה נראה המקור.

או שיש טוב, או שיש לא לראות את הטוב, חסום הטוב. אבל אין רע.

"לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו". מה זה "לא טוב"? מה זה "לא טוב" לפי בורא עולם? אני כל הזמן שואלת את עצמי, למה רבינו רשם בסיפור "מאבידת בת מלך" ש"הלא טוב יקח אותה"? המקום הזה הוא אותו מקום.
חוץ מזה בורא עולם אומר לך ככה: "לא טוב היות האדם לבדו". זה ההגדרה של הלא טוב. "שהלא טוב יקח אותה".

זה כאילו שהאדם הראשון לא רואה את הטוב, כיוון שאין לו את העזר כנגדו, ואין לו את הראי, הוא לא יכול לראות את הטוב.

יפה. אבל לא הבנת אותי.

הבנתי אותך.

לפי בורא עולם, המושג "לא טוב" = היות האדם לבדו, דהיינו לבד. או קיי . כשהוא אומר לה "שהלא טוב יקח אותה", זה אומר שהיא תהיה לבד.

שהיא תרגיש לבד

כן. ואתה יודע זה מאוד מזכיר את הסיפור "הקוסם" (של הרב לייטמן). זה מאוד מאוד מזכיר את הרעיון של הלבד "כי עצוב מאוד להיות לבד". זה מאוד מאוד מזכיר שחבל על הזמן. זה נראה פתאום שהלא טוב = לבד.

יפה, זה מאוד יפה.

לא טוב – זה לבד. "שהלא טוב יקח אותה".

היא לבד, וזה גם כן שהיא מפורדת כביכול מבורא עולם. כי היא לבד יחסית מבורא עולם, איכשהו.

"אלוהים מוצא את מי שמחפש אותו". אז היא לבד והיא מחפשת.

מי אמר שהיא מחפשת?

אז הבן מלך מחפש. אוקיי. וזה הרעיון של אדם וחווה. זה הרעיון שהוא עושה לו עזר כנגדו.

אולי בת המלך זאת היא.

זוכר שאמרנו, שלא רשום בתורה שהאדם הראשון קם מהתרדמה שלו. לא רשום שהוא קם. הרי בזמן של התרדמה כל זה קורה. בזמן הזה הקב"ה מכין לו את חווה. זה נראה מאוד קשור, זה נראה מאוד עמוק.

אולי בת המלך היא המשנה למלך?

ו…? ומה עוד?

יכול להיות שהיא המשנה למלך והיא מחפשת…

את עצמה? יש גם את המושג הזה דרך אגב לחפש את עצמו כשאדם מחפש את עצמו.

היום יש את זה, פעם זה לא היה.

לך תדע… "אני לא מוצא את עצמי", אוהו זה מושג שנשמע כל כך הרבה…

מאמרים רלבנטים:

הוספת תגובה חדשה

4 תגובות על: לחפש את אלוהים; סליחה מול אהבה; מה 'לא טוב'? (שיחה)

  1. מאת בצלאל:

    כאשר האדם נפגע ברגשותיו בגלל אי צדק כביכול שנעשה לו אזי הפגיעה יוצרת אצלו פצע רוחני שמיתבטא לאחר זמן מסויים בגוף הפיזי.
    לכן הסליחה לפוגע היא לאו-דאווקה לאדם הפוגע אלה היא דרושה לניפגע,על מנת שיוכל לנקות את הפצע הרוחני על האדם לסלוח לזולת ובכך הוא למעשה סולח לעצמו כי אחרת הוא נוטר ונוקם ועצם זה הוא גורם נזק לעצמו קודם כל .
    האמונה בנקמה ובכעס יוצרת כידוע לנו מציאות עגומה מלאה במאבקים ותחרות.

    • מאת איילת:

      אהבתי! הדברים שלך מתיישבים מאוד יפה עם המאמר "זה אני" (שכולנו זה אותו אחד), כך שכפי שציינת כשאדם סולח לזולת אז הוא סולח ממש לעצמו! וזה שאנחנו צריכים רק לראות את החיובי שבזולת ולא לעשות עסק מהרע שלא קיים בעצם וככה אנחנו רק מגלים את הטוב שבתוכנו ומעלימים את הרע (שמהווה מכלתחילה אשליה גמורה) כליל ואז גם מבחינה גשמית ורוחנית האדם שלם וטוב לו. יהי רצון שנזכה כולנו ליישם את זה!

  2. מאת טל סוטיל:

    אבל אייל עדיין מחפש?!

    אולי תעזרו לו למצוא אותו?!

    אולי, רק אולי, והלוואי, שאם אייל יצליח למצוא את מה שחיפש, יבוא המשיח?!