למה יש זמן; הראי של עם ישראל; מחזוריות ושינוי (שיחה)

סוד הזמן

בשיחה הפעם, מנסים איילת ושלום להבין מדוע קל יותר לסלוח עם הזמן, ומה משמעות הזמן מבחינת האמונה. תוך כדי כך, הם מגלים גם עוד כמה עקרונות בענייני ראי האמונה של הפרט והכלל, וחושבים כיצד ניתן להביא לביטול הזמן

מדוע הזמן מרפא?

זוכרת שדיברנו פעם על זמן וזה…

הרבה דברים דיברנו על זמן

אני מדבר על פגיעה, זאת אומרת אנשים שפגועים בעניין של סליחה ואהבה וכו'… אנחנו יודעים שפגיעה זה קשור אמרנו לאהבה, וגם סליחה זה קטע של אהבה, אתמול סגרנו את העניין הזה. אז מה יש בזמן שעוזר לך…

לשכוח

לא לשכוח, אלא להפיג את הכאב. זה כבר לא כל כך כואב, זה כבר לא כל כך קשה. אתה יכול לסלוח יותר, לאהוב יותר. הכל ככל שעובר זמן יותר אתה יכול יותר, שזה מאוד מעניין כי אין זמן…

נכון, אתה פשוט שוכח מזה

אבל איך אתה שוכח? הרי אין זמן!

אין זמן, נכון. אתה עושה מזה פחות עסק.

מה קורה למעשה? מה השתנה? מצד שני אני לא יודע, זה תמיד ככה?

כן, כן, כן. בטח מה?

למה? הנה, אני, כמה שעבר זמן מהשואה, תסתכלי על היהדות בכלל אלפי שנים בעניין של עמלק, כשעמלק הגיע לנו לפני מעמד הר סיני.

כן, אבל בסדר, אבל זה לא באותה רמה. הנה עובדה, הייתה גאולה אבן שאמרה שהיא רוצה שהגרמנים ינצחו במונדיאל, נניח.

אני לא אומר שזה כולם. אני אומר אבל שזה בדברים מסוימים יש לך גם כן עניינים "אני לא סולח לזה". לא היום כשאתה מבין את מה שאתה מבין, אלא אני אומר מבחינת זה שהזמן מרפא בצורה אוטומטית.

המקום נניח של השואה, שלא הייתה [בעולם שכולו טוב], וחבל שאנחנו בכלל מדברים עליה.

עזבי אותך, קחי כל דבר אחר.

אני אקח דווקא קיצוני. אז ככל שזה קרוב לכזה דבר נורא, הנקמה והרגשות הם כל כך חזקים, שאנחנו היום כמה שזוכרים את זה, כמה שמתמקדים בזה, אפילו זה כבר לא אותו דבר.

אבל אנחנו מדברים כאן ספציפית על משהו שלא קרה לך אישית. בואי נדבר על דברים שקורים לך אישית. אז למה הזמן מרפא כשאין זמן? הרי למעשה אין זמן, אז מה מרפא כאן? מה גורם לאהבה לגבור, ומה גורם לסליחה לבוא?

יפה "לאהבה לגבור". קודם כל נתת את התשובה כבר.

אמרתי את זה קודם רק לא שמעת, כשתקלידי אולי תשימי לב :)

"לאהבה לגבור" — אז קודם כל האהבה גוברת. ככל שהזמן עובר אתה יותר מתקרב לקב"ה.

אתה אף פעם לא התרחקת ממנו

אתה במקום אחר. אתה במקום אחר כנראה.

אז למה זמן?

אז זה לא זמן. זה נראה לנו זמן אבל זה משהו אחר.

אז אני מנסה להבין מה זה

אז זה זה שאתה יותר קרוב לקב"ה כמו שאמרת, נתת את התשובה בעצמך, אתה יותר קרוב לאהבה.

כן, אז למה הגורם היחיד שאנחנו רואים שמשתנה זה זמן? אנחנו לא רואים שום גורם אחר שהשתנה. זה נכון שעם הזמן אתה פחות חושב על זה מן הסתם, אתה לא עושה עסק מזה אבל כל אלה זה פונקציות של הזמן.

אז אני אגיד לך למה. "תורת הטנטיקל" (כלומר: מה שמשנים היום משנה את העבר). מה הכוונה? הכוונה היא שכל הזמן אנחנו באותה נקודת זמן, אבל אנחנו משנים דברים, המטרה היא לשנות, נכון? ועובדה, בן אדם שגם לא מבין את כל העניינים האלה הוא משנה, הוא כל הזמן מתקן. הרי אמרנו שאלף סיטואציות [דומות] באות לך באותו עניין וכו' עד שתתקן. אז הוא מתקן. וכשהוא מתקן — הוא יותר קרוב, וההיסטוריה כבר לא חוזרת, ואז באותו רגע הוא לא מרגיש את זה בכלל שזה היה. הוא כזה לא איכפת לו מזה, כי הוא כבר תיקן את המקום הזה. זה יכול להתבטא בריב עם מישהו בבית הספר, ונתנו לך את סיטואציה דומה כזאת אלף פעם, עד שתיקנת אותה, ואז פתאום כבר לא איכפת לך מאותו הריב שהיה לך בבית הספר.

אז מן הסתם יש מצב שלא תיקנת את זה?

מה, שאתה לא סולח?

אז זה לא אוטומטית שאתה סולח, וזה נכון, כי אתה לא סולח על הכל

נכון, יש דברים שאתה לא סולח, יש דברים שאתה זוכר מאז שאתה ילד ואתה לא סולח

אתה מרגיש פגוע מהם. זה מתלבש בצורה אחרת

זאת אומרת שזמן לא תמיד מרפא זה לא תמיד מרפא. יש אנשים שהם נקמנים ונטרנים. אבל רוב האנשים הנורמלים, הם בסופו של דבר מתקנים את זה.

בואי נגיד שאתה יותר סולח למה שאתה שוכח.

אבל אתה שוכח לדעתי בגלל שאתה תיקנת. אחרת לא היית שוכח

כן כי זה "תורת הטנטיקל" וזה נעלם לך מהעבר

כן. זה נעלם ואז אתה שוכח נו, מה איכפת לי מזה, נו ברצינות.

אז זה קשור לתיקון וזה בכלל לא קשור לזמן.

כן, הגיוני, כי אין זמן

אתה חושב שזה זמן, אבל זה לא קשור לזמן

זה כל הזמן נותנים לך את אותה סיטואציה. מה אמרנו? מהחטא של האדם הראשון אנחנו עוברים כל הזמן את אותה בעיה…

ולהיפך, אתה יכול להיות יותר עצבני ככל שהזמן עובר.

זה אפשרות, אבל אנחנו לא רוצים לדבר על הרע.

כן, נכון, אבל אני מדבר מבחינת זה שאנחנו לא מדברים על זה שהזמן דווקא מרפא, אלא יכול להיות שזה בדיוק ההיפך — שאתה יכול להתעצבן עוד יותר.

יש אנשים שלקראת הסוף הם ממש קורסים מרגשות של קורבן וכו'…

לא רק לקראת הסוף אלא עוד פעם ועוד פעם "אני עכשיו רק בגללו ככה", "רק בגללה אני ככה"

ואז הם עוד יותר נכנסים לזה, אין ספק.

אז זה לא נכון שהזמן מרפא, אלא מה שאמרנו. זה מאוד יפה. באמת יפה.

זאת שאלה יפה.

אוקיי

אז אתה מתקרב מן הסתם גם יותר לאהבה, לקב"ה, כי אתה מתקן. אבל חשוב להגיד עוד פעם, ואנחנו אמרנו את זה הרבה פעמים, שמהתקופה של האדם הראשון כל אחד מתקן כל הזמן את אותו הדבר. אותו דבר כל הזמן רק חוזר באלף ואחת צורות, כמו שאמרנו שהעולם ראי, ואנחנו לא מבינים מה הקשר, כמו שאז אמרת עם האפיגנטי, מה הקשר בין ההתנהגות הזאת להתנהגות השניה וכו'… טוב, יפה.

בדד – קללת בלעם – ראי חיובי

אחד הדברים היפים שאמרת אתמול, זה כשדיברנו על "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו"

כן, אמרנו שלא טוב זה לבד.

ואתה אמרת שהאדם הראשון לא יכל לראות את הטוב שלו כי אין לו ראי

כן, ככה אמרנו כן

ואני, כשאמרת את זה, נכנסתי למשהו אחר לגמרי, וזה יפהפה. זאת אומרת, הראי שלך, העולם, משמש אותך לא על מנת שתראה את השלילי, כמו שעושים במוסר וכו', שזה בדיוק ההיפך, אלא שתראה את החיובי. אז למעשה, כל מה שאתה רואה חיובי סביבך – אז זה אתה! וזה הראי שלך!

כל מה שאתה רואה זה אתה. השאלה מה אתה בוחר לראות.

כן, נכון. יפה. וגם כן להביא את העולם הזה לבחינת עולם הבא, הוא לא משהו שבאמת צריך ללכת ולהפיץ את זה. אני לא אומרת שלא לעשות את זה, אבל הרעיון הוא שאתה עושה את זה בעצמך, והעולם משתנה אליך באותה צורה, ואתה תראה את היופי של עצמך.

בהחלט.

אהבתי מאוד את הקטע הזה. לא שמתי לב למשפט הזה. משפט מאוד חכם. הוא לא יכל לראות את הטוב. לא טוב היות האדם לבדו, כאילו הוא לבד, הוא לא רואה את זה.

יפה

אז אולי זאת גם הסיבה "שהלא טוב יקח אותה" (מעשה מאבידת בת מלך של רבי נחמן): שהיא לא תראה את מי שהיא.

היא לא תראה את הטוב שלה.

היא לא תראה את עצמה, את היופי שבה אף פעם, כלום. וכמה זה קשה.

יפה, באמת יפה

זאת אומרת, תחשוב על התורה למשל, שאנחנו רואים בבלשנות המקרא ממש שכבר לא יודעים לפרש אותה, ולא יודעים כלום. אז כמה היא יפה, אבל היא לא רואה כמה היא יפה.

דיברנו פעם על זה, בעניין של התורה, שאף אחד לא מסתכל עליה בכלל.

כן, לא מסתכלים עליה. ויש את הקטע "איכה ישבה בדד" (מגילת איכה), וזה הקטע של לבד וזאת הגלות. זה כל העניין של הלא טוב

יפה מאוד, עם איכה זה מאוד יפה. גם אומרים עלינו "עם לבדד ישכון" (ספר במדבר), שזה מאוד מעניין כי זה יכול להיות קללה כי זה הגיע מבלעם.

אז ועוד איך. אנחנו לא רואים את היופי שלנו!

"הן עם לבדד ישכון, ובגויים לא יתחשב": זה מאוד מעניין, זה יכול להיות ממש קללה עכשיו. זה מאוד יכול להיות, כי אתה מתחיל כבר לא לראות את הטוב שבגויים, אז אתה לא רואה את הראי שלך של הטוב.

כי "בגויים לא יתחשב" – אז הוא לא שם לב לגויים, הם כולם מבחינתו מבוטלים: "ברוך שלא עשני גוי" וזהו זה, נגמר. יפה מאוד

הקטע של "איכה ישבה בדד" זה גדול

זה יפה . אני אתמול רציתי להגיד לך "איכה ישבה בדד", ושכחתי, אז רשמתי את זה היום בסוגריים

ממש יפה, לא חשבתי על זה בכלל

זה נראה לי הדבר הראשון של "בדד". אבל זה הרעיון של, באמת, שאנחנו לא רואים את הטוב של עצמנו, כי באופן עקרוני בתור עם, כי אנחנו לא רואים את הטוב בגויים.

מה שאתה רואה בגויים רע, אתה רואה בעם שלך רע

כן

כמו ביחיד ככה ברבים.

בקטע של הקמת המדינה, אז אתה מקבל סיוע מארה"ב, ואתה פתאום מתחיל להסתכל על מדינות מסוימות, או אלה שנתנו לנו את הרשות להקמת מדינה (בכ"ט בנובמבר 1947)

או אלה ששיחררו את מחנות ההשמדה

שלא היו :)   [בעולם שכולו טוב]

כן, בסדר, אבל חיובי אתה יכול לראות

ואתה רואה את החיובי במדינות, וזה שאתה לומד מהם את הדברים החיובים, אז זה בדיוק אתה.

אין ספק. זה נכון, שוב, אתה רואה את זה הרבה גם בשלילי, לצערי. אמנם אין שלילי, אבל כשאנחנו מדברים על הקטע של העמים, ואנחנו מדברים ספיצפית על הסכסוך שיש כאן, על האיסלאם, ועל כל מה שהם אומרים… בתכל'ס, כל מה שהם אומרים, זה מה שאנחנו אומרים, אוקיי…

מה? שזה שייך להם? שזה שייך לנו – זה הכוונה?

"זה שייך להם", "אלוהים אמר להרוג אותם", "הם שום דבר" וכו' וכו' .אלה אומרים עלינו, אנחנו אומרים עליהם ביהדות. וכמובן אין מה לדבר על מה שהיה במלחמת העולם השניה…

בוא לא נקח את השלילי.

לא, אבל כדוגמא אתה הרבה פעמים רואה מהשלילי את החיובי, ושמה באמת רואים את זה בפירוש: אתה עם נבחר — את כולם להשמיד, ועכשיו אלה עם נבחר — ואת כולם להשמיד: אללה אכבר…

נכון

אז מכאן אתה יכול להבין את החיובי. אנחנו תמיד ראינו את השלילי, ופה אתה מבין שיכול להיות שזאת קללה.
[עניין הגויים כראי מוכח גם מחז"ל שאמרו: "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל" (יבמות סג), והוכיחו מהמקרא שכשקורה משהו רע בגויים, אז זה סימן לישראל, דהיינו ראי. וברור שכפי שאמרו חז"ל: "מידה טובה מרובה"]

נכון

מאוד יפה

מאוד יפה. לא, אבל זה שזה קללה של בלעם, וזה בדיוק רשום כמו שזה.

הרי חז"ל אמרו שבלעם למעשה קילל.

אז זה נכון, וזה למעשה קללה. וואו. אז למעשה זה כל הרעיון, ולמעשה זה כל כך מה שאהבתי במשפט הזה שתימללתי, שאמרת אתמול, שלמעשה הראי נועד רק כדי שתראה את הטוב בעצמך. ואתה זוכר שפעם אחת דיברנו: אז למה בורא עולם ברא את העולם בצורת ראי. אמרנו שהוא לבד, יחיד, אז הרעיון שהוא יראה גם כן את הטוב שלו. כי איך הוא יראה את כל הטוב הזה. הוא צריך לראות את זה, אז כביכול הוא שם ראי.

מאוד יפה

אז פתאום אתה טוב בתור הראי שלך! אז בורא עולם אומר: תראה את הטוב שלך. כן, תראה את הטוב


הקטע הזה של ה-NEXT-WORLD (שחשבתי שזה הגדרה טובה של המצב הטוב העתידי), שראיתי שזה למעשה "עולם הבא". זה פשוט אתה אומר "עולם הבא", ואצלך זה כבר מושג ספציפי, אתה לא שם לב מה המשמעות של המילים

עולם הזה, עולם הבא. שלב אחד, שלב שני

אנחנו עכשיו במעבר. אומרים לך שימות המשיח זה מעבר.

אתה יודע, אנחנו באמת במקום טוב מאוד. הסתכלתי כזה היום אמרתי זאת דרך אבל כמו הקטע הזה של הדיאטה שלי. אני לא מסוגלת להרזות ממש בלי העניין הזה של האמונה שחקוקה. וזה אחד הדברים שדי מפריעים לי. אתה היית רוצה ליישם.

הנה, את כבר כמה פעמים אכלת הרבה ואחרי זה ירדת במשקל. זה מאוד יפה.

כן בסדר  אבל אתה יודע….

תראי, הכל זה הדרגתי.

כן זה הדרגתי.


מהו זמן?

זמן זה כסף. אז כמו שזמן אשליה אנחנו כבר יודעים שכסף זה אשליה.

היום קראתי TIME-IS-LIFE

גם יפה. וואו זה ממש חזק.

זמן זה חיים. אנחנו יודעים שאת כל החיים אנחנו מודדים לפי זמן. אנחנו יודעים שיש גיל ולכל גיל ככה וככה התפתחות.

אז תסביר לי את זה

אז אם אין זמן אז אין חיים

נו, זה כל העניין. והתבגרות וכל הדברים האלה. זה דווקא יותר מעניין. אם אין זמן אז איך זה קורה?

אין לי תשובה

זה ממש ממש מעניין. כי אתה ביטלת לגמרי את הזמן

אמרו הרבה פעמים ב"מוות קליני" שהקטע של הזמן הוא נועד בשבילנו, לשירותינו, אבל אני אף פעם לא הבנתי את זה

כן אבל עכשיו אתה פתאום קיבלת פרספקטיבה אחרת לעניין של הזמן, שזה עניין של תיקון נניח. אז למה אנחנו מזדקנים? אם אנחנו מתקנים אנחנו יותר קרובים ליופי, להיות צעירים יותר

בעולם הבא, ב-next world

לא בעולם הבא אלא פה. אם אני עשיתי את זה פה

אז תשימי לב, תסתכלי על עצמך

אבל בתכלס יש אנשים שזהו, בגיל שבעים שמונים, אז כולם זקנים

כל אחד לפי מה שהוא תיקן

בסדר אבל עדיין אתה לא רואה מישהו צעיר בגיל כזה

אני לא בטוח. אני מסתכל על אבי, למשל

כן, אבל הכוונה היא, אתה מבין אותי….

יש גם תפיסות, תראי אין מה לעשות

זה אמונה

יש לך תפיסה, כן

האמונה שעם הזמן אתה מחכה שהשיער שלך ילבין

זה גם עניין של אמונה כי זמן אין פה

זה רק עניין של אמונה

אתה כל הזמן עומד באותה הנקודה

זה רק עניין של אמונה

אין לך תזוזה, אתה עומד באותה הנקודה

הרי האדם הראשון לא נולד בגיל אפס אלא הוא נולד בגיל צעיר, יענו מן הסתם זה הגיל שהבן אדם נמצא בו כל הזמן.

זאת נקודה מעניינת שהיא נקודה שמביאה את הבן אדם לשיא הבריאות, לשיא ההצלחה, לשיא של כל הטוב – ביטול הזמן.

השאלה היא אם ביטול הזמן זה לא גם ביטול החיים

לא. זה בדיוק העניין שהשאלה שלך בהתחלה היום, שהגענו לזה שאנחנו מתקנים, שזה התחליף לזמן, מה באמת יש. כי אנחנו עומדים באותה הנקודה. אז ברגע שאנחנו נבין שאנחנו עומדים באותה הנקודה, ותהיה לנו נקודת אמונה אנחנו נתחיל לשנות את כל פגעי הזמן

בהחלט

אז אנחנו אחזנו במשהו שאמרנו שהתפיסה שלו שאנחנו מתקנים כל הזמן? אז אולי אפשר, אם אתה מבין אותי, לקחת את זה למשהו יותר ספציפי, שבמקום זמן יש משהו אחר.

אני לא יודע אם זה קשור, והאמת שאני לא זוכר מזה שום דבר, אבל יש אצל רבי נחמן מברסלב את הסיפור הזה, עם איך שיוצרים את הזמן, עם הלב שמתגעגע, וזה נותן להם עוד יום הבטלער ההוא

כן, אני לא הבנתי מזה כלום

כן, גם אני לא

"היום, אם בקולו תשמעו". זה נראה ממש חלק בסיסי

"אם לא עכשיו אימתי"

"אשר אנכי מצוך היום"

אני חושבת שאנחנו יכולים לעלות על האשליה של הזמן, מה באמת יש במקום זה, שבדיוק מחליף לנו את האשליה של הזמן. מה האמת שעומדת מאחורי הזמן. אני חושבת שאנחנו יכולים למצוא את זה

את מוזמנת.

אל תהיה כזה

תראי, אני הרבה פעמים התעסקתי עם הקטע הזה של הזמן.

כן, אני חושבת שהיום היתה שאלה ותובנה יפה בעניין…אני חושבת שנגענו בעניין של הזמן יותר ממה שפעם נגענו בקטע ההוא שדיברנו על הדוגמא של אסטרונאוטית שנוסעת בזמן וכו'…

אין ספק שזאת זוית נפלאה. זאת באמת זוית נפלאה.

אתה עומד באותו מקום ומתקן. יש באמת את האנשים האלה שהם זריזים יותר כשהם מבוגרים מאחרים, או שהחיים שלהם השתבחו מאז שהם היו צעירים

כמו שיש מישהו שהיה שמן כשהיה קטן, ואחר כך הוא גודל ומרזה

ויש ההיפך

בן פורת יוסף, תראי את השכנה ממול, איך היא קופצת בריצה בגיל הזה

כן, יש את זה

את יודעת, אולי צריך יום אחד לשבת ולכתוב לך בצד מה כל המשמעויות של זמן. מה זמן עושה מבחינת אמונה, מה זמן עושה. כמו שאמרנו, התבגרות שאנשים מזדקנים וכו', וכל הדברים, מה זמן עושה, גם בחיובי וגם לא בחיובי, יותר בחיובי.

להספיק, יותר בקטע של להספיק. הזמן עובד בקטע של להספיק

זמן עובר לאט, זמן עובר מהר

כן, כמו שדיברנו בזמנו בקטע עם המוח

כן, גם כמו מה שרבינו נחמן אומר על "למעלה מהזמן" וכו'… גם שם היינו

בוא נאמין שאנחנו לא צריכים להספיק אלא אנחנו מספיקים. היום זה נראה לי פתיר.

זה פתיר תמיד

כן, אבל היום זה נראה לי פתיר ממש

ביהדות יש המון דברים שקשורים לזמן, המון מצוות שהן קשורות לזמן

מעל לזמן וכו'…

עזבי אותך מזה, אני מדבר על מצוות של הזמן, העניין שה"נשים פטורות ממצוות שהזמן גרמא". ה"שמע", הכל. תכל'ס ביהדות זה חלק ענקי מהמצוות.

אבל כמו שאמרת בוא נסתכל מה זמן עושה, אז העניין של להספיק, זה כל כך מדבר על הזמן. למה אתה ממהר.

יש את העניין ההוא שאמרת אז, לגבי: "אם לא היה מגיע סוף היום, אז לא הייתי צריכה לשים את הספל במדיח"

נכון, זה גדול

זה גם חלק מהעניין, מחזוריות

כן, מחזוריות. זה שוב נראה העניין של לתקן. חוזרים על דברים כל הזמן, בשביל שתעשה איתם משהו

עד שגמרת עם זה, ויותר אתה לא צריך לתקן את זה

נכון. זאת אומרת זה כל הזמן חוזר בשביל זה. זה ממש נראה ככה. מחזוריות. המושג מחזוריות הביא אותנו לאותה נקודה של התיקון בדיוק, לאותה נקודה שדיברנו עליה בהתחלה. ההיסטוריה חוזרת.

הכל חוזר

מה שחוזר זה משהו שצריך לתקן?

מן הסתם. הרי אנחנו מדברים על יום ולילה, מדברים על שינה, ומדברים על זמן, וכל הדברים האלה זה מחזוריות שלא תהיה לפי האמונה. זאת אומרת יהיה אור ולא תהיה שקיעה, לא יהיה צורך בזה.

אמרנו פעם…

שלא היה יום ולא לילה עם הסיבוב של כדור הארץ.

זה היה יפה. זה ששנה שלימה זה יום.

זה מחזוריות. המחזוריות השתנתה.

זהו. וזה מה שרציתי להגיד לך לעניין הזה של הספל שלא היה צריך לשים אותו במדיח. זאת אומרת אם אנחנו היינו מתעוררים, ועושים את הדברים שלנו, והנה היום ממשיך, לא היינו חוזרים הרי על אותם דברים, אלא היינו מוצאים דברים אחרים לעשות. אז אולי הרעיון הזה, שכל יום אתה מתעורר ועושה משהו שונה לגמרי ממה שעשית לפני זה, הוא דווקא העניין.

אני לא בטוח, כי אתה צריך לתקן, ואם אתה תתקן אתה מלכתחילה תפסיק את זה.

כן, אבל זה נראה שאתה עושה פעולות, למשל: אני עושה כושר כדי להתחטב. אבל אם אני באמונה שאני מתחטבת בלי ה"פלציבו" אז תיקנתי. הבנת אותי?

כן

אז המחזוריות הזאת היא פגם אמונה. אולי בגלל זה זה חוזר לנו (מחזוריות זה כדי להראות שלא צריך לעשות כל פעם את הפעולה הזאת אלא פעולה אחרת)

כן, אז את אומרת פגם אמונה זה מחזוריות

אנחנו צריכים לתקן את האמונה פה, אנחנו באנו לעולם של אמונה.

דרך אגב, המושג הזה של "לתקן" שאנחנו חוזרים עליו כל הזמן, זה לא מונח מהעולם השלילי, שאנחנו לא אמורים לקבל אותו? המילה לתקן אומרת שיש רע

הכוונה היא להתעורר לטוב ביותר, ולא לקבל את האשליה. התיקון שלנו הוא כשנראה רק את הטוב, זה הכוונה "תיקון", זה מה שאני מתכוונת כשאני אומרת את המילה תיקון. תיקון זה לראות רק את הטוב ביותר, עד כדי כך שנבטל לגמרי את האשליה לחלוטין, ונצא מתחת השפעת הסם. זה נשמע מושג של הרע, אבל זה לדעתי המקור של התשובה.

כן

מאוד מעניין הקטע של המחזוריות שאמרת, מאוד מעניין!!!

זה את אמרת, זה "תורת הספל" :)

נו, מה עוד יש על זמן?

עניין של לחץ

וגם רוגע

כן, יש לך זמן…. אתה רגוע, יושב לאט לאט, עושה את הדברים בכיף, בסבבה. דרך אגב, כשאתה רואה אנשים שהולכים לעבודה כל יום וזה, זה גם עניין של תיקון, אתה רואה את זה.

כן

זמן זה חיים ומוות, אמרנו את זה. חוץ מיין שמשתבח עם הזמן, אז אני חושבת שהיצורים החיים הם לא הכי משתבחים…

למה? אנחנו יודעים שמבחינתנו יש עניין של הזמן שעובר, שהוא חיובי, כי אתה יודע שבשלב מסוים תגיע הגאולה.

אתה מדבר על זמן כללי

דרך אגב: "טירון, תתעודד אין שום דבר שיכול לעצור את הזמן".

כן, נכון

וזה טעות

למה טעות?

יש דבר שיכול לעצור את הזמן, רק אנחנו לא יודעים אותו…

אין זמן .

רגע, מה אמר אז הרב דהן? הוא אמר שאם היינו מקדישים את כל הזמן שצריך לכל פעולה ופעולה מה היה קורה?

לא זוכר, זה היה משהו טוב, שהוא לא היה חולה אף פעם משהו כזה. שהבן אדם היה בריא ולא היה קורה לו כלום

אז זה משהו שצריך להיות. שכחתי מה שרציתי להגיד, אבל זה לפחות קשור לזמן. זה נותן לך כאילו שאתה יכול להחזיר את כל הדברים הטובים שהיו לך, ונלקחו ממך, ולהביא גם כן את כל הדברים הטובים שאין לך עדיין לתוך החיים שלך

זה שורש של כל הטוב

אין זמן. האמונה פה מאוד משחקת תפקיד. כשיהיה לנו יותר משהו בסיסי שנוכל לאחוז בו, נוכל לאחוז באמונה כמו שאמרנו "אין רע בעולם"! נוכל לאחוז יותר בקטע שאין זמן כי נבין מה יש! וזה יכול ממש לשנות לנו.

תראי, העניין של הזמן, אמרנו אותו פעם, שהקבילו את זה הרבה פעמים לחלום. אם אתה מסתכל על העולם בתור חלום, אז ברור לך שאין זמן, אבל מה זה אומר? כי אתה לא יודע מה אתה אמור לעשות בחלום הזה.

נכון, אז כל העניין של התחליף, מה עומד מאחורי האשליה הזאת. הזמן הוא עורלה. עורלה של מה? משהו שמסתיר את האמת. אתה צריך לקלף אותו ולראות מה יש מתחת. כמו שיש עורלת הלב, אתה צריך לקלף אותה ולהבין מה יש שם.

תראי, קשה מאוד העניין הזה של הזמן לשנות: (א)אנחנו יודעים שזמן ומרחב קשורים אחד לשני, שאין אחד בלי השני. (ב) עניין של שינוי: אתה לא יכול אף פעם לדבר על שינוי של שום דבר, אם אתה לא לוקח זמן.אין דבר שיכול להשתנות אם זה לא על ציר הזמן. שינוי יכול לבוא רק עם זמן. זה שינוי.

אבל זה לא זמן, זה משהו אחר.

אוקיי. אז בואי ננסה להבין מזה.

גם המרחב, המרחב חשוב פה.

אבל אני אומר ששינוי לא יכול לבוא רק עם הזמן. אז אולי הזמן גורם לך כל עוד יש לך מה לשנות אז יש זמן. ברגע שאתה מגיע למצב שאתה לא צריך לשנות כלום (ואולי כדאי להגיע לאמונה כזאת) — הזמן יבוטל.

מה יש מתחת לעורלה של הזמן?

הרעיון שאתה התרחקת, השתנית מהדבר הנכון, ובשביל להשתנות חזרה אתה יכול לעשות את זה רק דרך זמן (הזמן עושה אותך שונה) אי אפשר לשנות כלום רק דרך זמן

לא לא לא

למה לא?

כי הזמן זה לא דבר חיובי, הזמן זה אשליה

הזמן זה לא חיובי, וזה אשליה, אבל האשליה הזאת ניתנה לך לצורך כלשהו.

לא

כתוצאה מסם, אוקיי? לקחת סם — ופתאום יש זמן, לקחת סם — ואתה פתאום בחלום ,ואתה צריך להתעורר ממנו אוקיי? נכון?

כן

אז איך אתה תתעורר ממנו? כשתגיע למצב שאתה יודע שאתה חוזר למצב המקורי של אותו בן אדם שחולם, של אותו בן אדם שלקח את הסם. כשאתה יוצא מהשינוי מצב שנכנסת אליו, ואתה חוזר למצב המקורי. אתה צריך לחזור למצב המקורי. "תשובה", לשוב, לחזור. נכון?

אוקיי, בסדר.

אז זה בדיוק מה שאני אומר: הזמן נוצר רק בשביל זה. האשליה של הזמן נוצרה רק מזה. ברגע שאתה התרחקת מהמצב המקורי — יש זמן, חזרת למצב המקורי — אין זמן.

אוקיי. זה מה שאמרנו עד היום

לא, זה מה שאני אומר עכשיו :)

לא, זה מה שאנחנו חושבים. מה שאני מנסה להגיד ואולי אתה לא קולט אותי: שיש משהו שבמושגים של היום אנחנו יכולים לקחת שהוא מקביל לזמן והוא זה שמשחק את התפקיד.

אז אני לוקח לך במקום האמירה זמן אני לוקח את האמירה "שינוי", אבל את לא מקבלת את זה.

שינוי …

להגיע למקום שאתה מתעורר בו, כן.

שינוי עד שאתה מגיע לדבר הנכון שזה היה המצב ההתחלתי.

זמן זה שינוי. את אמרת לי לשנות את המילה זמן למשהו, אז שיניתי את המילה ל"שינוי".

אז לא הבנתי, עכשיו רק אתה אומר שינוי :)

לא!!! את תקלידי ואת תראי.

שינוי. שינוי מצבים?

שינוי. כל שינוי

זמן זה שינוי

זה בדיוק מה שאמרתי לך, זמן תלוי במרחב, ושינוי יכול להיות רק בציר הזמן.

אז שינוי זה גם מרחב.

שינוי לכל דבר

שינוי גם במרחב וגם בזמן

שינוי כלשהו. שינוי. לא יכול להיות שינוי אם אין זמן. הזמן זה שינוי

אבל זה משחק גם על המרחק

על כל דבר: אין שינוי אם אין זמן, אין זמן אם אין שינוי!

אוקיי, ואתה אומר, למעשה, ששינוי נעשה תחת אשליה, כי במקום האידיאלי אין כלום

כן, שם אין זמן

יפה, אהבתי. אז הבנתי עכשיו. בסדר נו? מה אני אעשה? לוקח זמן… :)

שינוי. "תיקון" זה פחות כיף לי מ"שינוי". שינוי זה הגיוני לפה ולפה.

לכל הכיוונים, כן.

זה ממש מתאים. וגם מרחב. שכחתי מזה לגמרי שזמן ומרחב פועלים ביחד. וגם זה שפעם אמרנו שהיום מסין אתה מקבל מהר וכו' וכו'. אם אתה צריך לעצור את השינוי, אז אולי אתה צריך לעצור את השינוי כדי להגיע למקום סטאטי, אנחנו צריכים להגיע למקום הסטאטי.

אנחנו צריכים להתעורר מהחלום. ברגע שאתה עושה את השינוי, וחוזר למצב המקורי, אז אתה שם — ונגמר הזמן, אין זמן. הגעת למה שצריך.

מאמרים רלבנטים:

הוספת תגובה חדשה

5 תגובות על: למה יש זמן; הראי של עם ישראל; מחזוריות ושינוי (שיחה)

  1. מאת בצלאל:

    חוק הקצב אומר שלכל אנרגיה דרוש את הזמן שבו תהליך ההתמרה הפיזית מתגשם.
    לדוגמה:אשה מתעברת ולעובר דרוש תהליך שינוי אנרגטי(מזרע לתינוק)של תישעה חודשים כידוע,זה באשר לזמן.
    באשר לשינוי ולתהליך עצמו לזה אני קורה "חיים",כל תהליך של היתהוות ,שינוי,התמרה זה החיים שמתגלים בחוש,דבר מופלא ביותר,נישגב ונהדר,למעשה החיים הם היתגלות פועלו של האין סוף ברוך הוא!

    • מאת איילת:

      זה מדהים!!! במילים אחרות מה שאתה אומר זה שעד שאנחנו רואים את התוצר הגשמי בפועל, לאו דווקא בעיבור אלא בכלל, זה נחשב להענקת חיים.

      באחת השיחות הגענו למסקנה שמה שעומד מאחורי זמן הוא אמונה (כך שאפשר להחליף את המילה "זמן" במילה "אמונה"). זאת אומרת שככל שאנחנו מאמינים יותר בדבר נראה אותו בפועל מתגשם יותר "מהר". מכאן האמונה שלנו היא הכלי להענקת חיים עד שאנחנו רואים את התוצר הגשמי בפועל.

      הזוהר כותב על תהליך בריאת האדם הראשון כשאלוהים נפח בו נשמת חיים: "מאן דנפח מדיליה נפח" והפירוש הוא שבורא עולם העניק חיים לאדם הראשון כמו בלון שהוא ניפח, כלומר נשמת החיים של האדם הראשון היא של אלוהים (כמו האויר של הבלון).
      מכיוון שאלוהים שוכן בתוכנו, כל גשמיות שאנחנו רואים דומה לבלון שניפחנו ונשמת החיים שאנחנו מנפחים בו היא האמונה (כתחליף לזמן שציינת ב"חוק הקצב"), עד שרואים את הדבר בגשמיות ממש וזה נחשב להענקת חיים ממש כפי שציינת!

      להאמין זה להעניק חיים עד שרואים את התוצאה בגשמיות, ואולי הזמן של החיים של אותו דבר גשמי שיצרנו הוא לפי מד האמונה שנפחנו בו או מד האמונה שאנחנו ממשיכים לנפוח בו כל פעם מחדש…

      כך שבהתאם לדבריך בדיוק החיים הם התגלות פועלו של האין סוף ברוך הוא שנעשה דרכינו בכל דבר גשמי שאנחנו יוצרים מכוח האמונה שלנו – זה ממש מהמם!!! תודה!

      • מאת בצלאל:

        תודה לך איילת,האמונה תפקידה ליצור חיבור בין האור היצירתי לבין תודעתינו,מעין זיווג מפרה(כאשר היא כנה ואמיתית)היא הכוח המטפח,המעניק,האוהב,המזין,המחזק,כמו שאת אומרת"להאמין זה להעניק חיים עד שרואים את התוצאה בגשמיות".

        • מאת איילת:

          אהבתי כל כך את הניסוח שלך שעושה לי כל כך חשק לחיות את החיים הנפלאים האלה כל פעם מחדש!!!

  2. מאת טל סוטיל:

    מדהים!!!

    שינוי.

    מדהים איך הדברים היו ידועים כבר אלפי שנים . . . אבל רובנו טיפשים ולא מבינים . . . חוק שימור האנרגיה שהתגלה לפני מאות שנים אומר שהאנרגיה אינה הולכת לאיבוד, אינה גדילה ואינה מתמעטת.גם חוק שימור החומר, אומר כי הכמות הכללית של החומר (והאנרגיה) בעולם קיימת תמיד, ואינה הולכת לאיבוד.

    אפשר לשנות ולהשתנות כל רגע, לחיות ולמות, ללכת ולחזור, לחפש, לחוות, לתקן, ללמוד, לגדול, אבל אי אפשר ליצור יש מאין
    "כי כל אשר עשה אלהים, הוא יהיה לעולם! עליו אין להוסיף, וממנו אין לגרוע"(קהלת ג')

    תודה לכם שאתם משתפים את כולנו בכל התובנות הנפלאות שלכם!!!