איילת ושלום שואלים הפעם כיצד ניתן לממש את האמונה באופן מעשי, ומדוע נראה שאפילו כשאתה מאמין לגמרי במשהו, עדיין המציאות טופחת על פניך, ומראה לך דווקא את ההיפך מהאמונה שלך. בשיחה הזו הם ממקדים את המושגים "אמונה" ו"מציאות", ואת הקשר ההדדי שביניהם, עד שהם מצליחים לראות את האמונה שלהם בעיניים…
…
שוב, אני לא מצליח להבין את הרעיון הזה, שזה דווקא חייב לקרות על ציר הזמן. למה זה לא יכול להיות: זבנג? את יודעת, זה למעשה, אני חושב שזה השאלה הכי גדולה שאתה תמיד תקוע בה, ואתה תמיד רוצה שזה יהיה אחרת, וזה בדר"כ לא ככה, בדר"כ כל כיוון שאתה….
בוא אני אגיד לך למה… כי אין זמן
יפה, אוקיי, אז את לא אומרת לי למה…
אז אין זבנג
אבל זה לא נכון: אם אין זמן – אז יש זבנג!
לא.
כן. אז אני יכול לעשות את השינוי בבום, אם אין זמן
יש מצב סטאטי (אידיאלי), שצריך להתעורר אליו
אוקיי, אז אני יכול לעשות את השינוי, להגיע למצב הסטאטי בזבנג. למה לא?
אבל אתה לא יודע איך מגיעים אליו!
אבל אני יודע כל מיני דברים אחרים, למשל: אני יודע ש..דיברנו בשבוע שעבר, על השמנה וכו', אז אני יודע שאוכל לא משמין, ואני יודע כל מה שדיברנו לגבי ההרזיה, ואני יודע שהכל באמונה, והכל בראש, וכו' וכו', אז למה זה לא מיושם אצלי ככה? בזבנג? אני יודע גם שזה נכון. אני יודע. אני מאמין באמונה שלמה שזה נכון.
אתה יודע מה בא לי להגיד לך? לא יודעת למה בא לי להגיד לך: זה לא משנה מה תעשה, העיקר האמונה שלך!
זה נכון, זה נכון, אבל העובדה היא שתמיד אתה רואה תוצאות בשטח עם הזמן.
אוקיי.
וזה מה שאני שואל, למה עם הזמן?
אולי התוצאה הזאת שמחפשים אותה, היא דווקא זאת שמטעה אותנו. אולי האמת היא האמונה, ולא לעזוב אותה. ז"א הרעיון שאתה בא, ובאמת אתה לא עוזב את האמונה בכל הקטע של המשקל (בלי קשר למציאות) – ואז יש זבנג.
מאיפה התחלנו לדבר על זה? דיברנו על האמונה בטוב מפרשת וארא, ועכשיו אנחנו רואים את השינוי אצל אבי, ועכשיו זה כאילו לא ממש קשור אלינו, זה הפך להיות חלק מהמושרש. למה זה לא היה זבנג? למה זה לא היה קטע של: האמנת, האמנת, ואז יום אחד מבירא עמיקתא לאיגרא רמא. ואז זבנג.
בסדר, בסדר, אין לי תשובה למה שאתה אומר.
אבל אפשר גם דברים אחרים.
רגע! אבל יש לי משהו להגיד אחר, אוקיי? האמונה שלך…
(רק תזכרי את הרעיון של איגרא רמא ובירא עמיקתא)
אנחנו באים, שבוע שעבר דיברנו על משהו שנראה לנו הכי הגיוני, והאמנו בו. האמנו בו, נניח עשינו אותו, נניח, ולא ראינו זבנג. אפילו השגנו מעט, אבל לא ראינו זבנג. זה מה שהיינו רוצים כבר לראות. מה קורה לנו? אנחנו יורדים מזה.
מה אמרנו זה לגבי העניין, למה באמת זה לא בבת אחת "זבנג". יש לנו את האמונה אז למה לא בבת אחת זבנג? מה שאני מנסה להגיד זה: מה מנסה לתעתע לנו את האמונה, שזה הדבר הבסיסי והחשוב, הבסיסי ביותר והחשוב ביותר, שעל ידו אפשר לצאת ולהגיע למצב האידיאלי? מה שאנחנו רואים, התוצאות שלנו. אנחנו למשל שבוע שעבר דיברנו על הנושא של שמן ורזה וכל העניין הזה, עשינו סדר (זרקנו דברים), ולא ראינו תוצאות בשטח….
ודיברנו על אבי, שראינו תוצאות בשטח אחרי שנה…
לגבי זמן והדרגתיות. אז אני חושבת שמה שקורה זה, שהרי אמרנו שהעולם הזה הוא עולם של אמונה, ואם הוא עולם של אמונה, אז זה אומר שאנחנו צריכים ללכת עם האמונה ולא עם האשלייה, התוצאה שאנחנו רואים באותו רגע. ככל שאנחנו נלך יותר בדרך הזאת, הזבנג יגיע יותר מהר. אני אמרתי: אני לא עונה לך על השאלה, קודם אמרתי משהו שאני מביאה אמירה מהצד, אמרתי, אני לא, אין לי תשובה למה לא זבנג וגמרנו, אבל זה נראה שזה מה שמפיל אותנו, ואנחנו עוזבים את האמונות שלנו מאוד מאוד מהר בגלל שאנחנו לא רואים תוצאות בשטח, או תוצאות שמספקות אותנו בשטח, ועוזבים, ועזבנו המון דברים. כי העולם – עולם של אמונה.
ננסה עכשיו טיפה ללכת עוד טיפה קדימה, בעניין הזה שדיברת, ואני אומר: אוקיי, אז ההדרגתיות גם יכולה להיות זבנג, כיוון שאתה מבטל את הזמן, ואם אתה מגיע לרמה של מעל הזמן, אם אתה מגיע לרמה שהזמן עובר מהר, אז גם דבר הדרגתי הופך להיות יותר קרוב לזבנג.
אוקיי, אז אמונה היא מעל הזמן?
אמונה היא – מעל הכל.
אמונה היא מעל הזמן, ואז זה זבנג.
כן, אם אתה… באמונה, בסדר
באמונה. ללכת איתה עד הסוף. אוקיי, בסדר
זה עדיין…
זה לא מעשי… לא פרקטי…
תיאורטי… אבל זה נותן לך אולי טיפה…
אז למה בהדרגתיות זה כן קורה? האמונה מושרשת יותר.
זה כאילו קטע של…
אתה רואה תוצאה, ועוד תוצאה קטנה, ועוד תוצאה קטנה, ואתה מתחיל להאמין לזה, מתחיל להאמין לזה, כי אתה רואה בעיניים הגשמיות את התוצאות. אבל אם לא היית רואה תוצאות, היית עוזב גם את זה. היית עוזב את זה, אבל אם אתה רואה קצת…
אם אתה מבין שזמן זה כאילו לא נכון, אז זה למעשה היה זבנג
בכלל אין זמן
כן, אז היה זבנג, אז הכל בזבנג, למעשה. כל החיים הם בזבנג.
כן, אין עניין של זבנג, זבנג זה זמן. זבנג = זמן. זבנג… אנחנו צריכים להגיע למצב אידיאלי.
למה הדרגתיות ולמה לא זבנג?
האידיאלי… אנחנו קרובים או רחוקים מהמצב האידיאלי? זה מה שיש: קרוב – רחוק
והכל פונקציה של זמן
כן
שינוי
כן, שינוי. קרוב רחוק זה גם מרחב. אפילו שזה מצב רוחני, נניח. כן, אבל העניין הוא להיות במצב האידיאלי. עכשיו, הדבר המעניין הוא שאנחנו כל הזמן במצב האידיאלי כי אין מצב אחר. אנחנו פשוט צריכים לפקוח את העיניים. אז מה זה אומר לפקוח את העיניים? כמו שאמרנו:
"גם את הטוב נקבל מאת האלוקים, ואת הרע לא נקבל" (איוב ב). אנחנו צריכים גם, את התוצאות שאנחנו רואים, כמו שעשה רבי
נחמן מברסלב: "בוודאי ישנו". "בוודאי ישנו" (מתוך: מעשה מאבידת בת מלך).
כן, בסדר
לקח לו אלפי שנים
בדיוק
כן, אבל בוודאי ישנו
העניין שזה לוקח הרבה זמן. אני לא מצליח להבין את זה. יש פה בעייתיות.
אבל זה לא זמן…
זה זמן, כי זה שינוי, כי השינוי הוא ארוך.
אתה יודע איפה נראה לי טמונה התשובה?
רגע, תני לי שניה לחשוב. תחשבי עוד רגע, תחדדי את זה…
אוקיי.
נו.
התשובה טמונה במסר שאייל קיבל: הקב"ה מוצא את מי שמחפש אותו. הוא כבר מוצא. ההוא בחיפוש, אתה מבין, אבל הוא כבר מוצא! ז"א אמרנו אם זה ראי, וזה, אז למה הוא
מוצא? הוא לא מחפש, הוא כבר מצא. הוא כבר מוצא. זה מאוד מעניין, נראה לי פה יש פה מין משהו, אתה מבין, הבנת אותי?
כן
הוא מוצא, הוא באידיאל. הוא באידיאל. הוא מוצא את מי שמחפש אותו. לא יודעת, זה נראה משהו כזה…
כן כן כן, זה יפה מאוד, מבחינת הראי וזה, זה מאוד יפה, אני פשוט נמצא במישור אחר במחשבה…
הבנתי הבנתי. אבל…
אני רוצה לחדד משהו אחר.
מה שאלנו? 
זבנג או לא זבנג. אנחנו בתורת הזבנג.
ממממ… אז זה מה שנראה, ההוא מחפש, והוא מוצא. כן.
הבנתי.
אבל זה נראה, כשהוא מוצא, אז אתה כבר שם, אז גם הוא זבנג
כן, הבנתי מה את אומרת, אבל זה לא נראה ככה. שוב, כביכול #### את הקב"ה שזה האמונה. אז באמונה אתה כבר נמצא במקום הנכון, אבל בגשמיות אתה לא.
אתה יודע, זה נראה כמו שאומרים במושגים הדתיים "לשם שמיים", שאם אתה עושה פעולה בשביל הקב"ה, בשביל למצוא אותו, בשביל להיות איתו, בשביל לשם שמיים, בשביל לכבודו וזה, אז אתה כבר שמה… אולי… טוב, נו, יאללה, זה התפקשש לי.
לא, זה בסדר גמור…
לא, היה לי כזה, המשפט פתאום מצא לי בדיוק את הזבנג.
לא, זה נכון, זה נכון מה שאת אומרת, אבל זה שוב, אתה לא רואה את זה בעיניים, זה כמו להגיד גם כן שהאמונה, ברגע שאתה באמונה, אז אתה בזבנג באמונה וכו', זה אותו דבר, זה היינו הך, את אומרת את זה בצורה אחרת. זה נכון. אבל אני מנסה להבין את הגשמיות… יכול להיות שאתה התרחקת כ"כ? זה גם לא עונה. אין מרחב, אין זמן, זה לא יכול להיות! למה אין זבנג? למה אתה צריך… למה, את יודעת משהו, אולי השאלה היא לא כזאת. אולי השאלה היא: למה הזבנג נראה לך לוקח הרבה זמן? כי אם אין זמן, אז הכל זבנג.
למה אתה צריך שינוי? למה אתה לא יכול להגיע למצב
האידיאלי מהר? מה קורה?
למה זה נראה לך שזה לוקח זמן? כי אין זמן, זה לא לוקח הרבה זמן.
אוקיי, נכון, למה זה נראה כזה?
סתם אני זורק, לא יודע, אולי…
למה אתה עובר הרבה מעברים עד שאתה רואה את זה? לא יודעת. נראה לסמוך על השם, לסמוך שבאמת זה קורה, להאמין בזה עוד יותר ועוד יותר, זה לבסס יותר את האמונה.
ז"א…
האמונה היא לא החלטית…
נכון, זהו! זה באמת נראה לי התשובה!
ואז אתה לא רואה את התוצאה…
אתה חושב אולי שהאמונה אמיתית, אבל האמונה רק מתבססת ע"י ראיה בעיניים.
כן, קודם כל זה תיאוריה, קודם כל אתה מתחיל את זה בתור תיאוריה, ואז אתה מתחיל ליישם, וראית: אופס, ירדתי חצי קילו
יש שינוי קטן, לא משנה איזה כיוון…
סתם נתתי את הדוגמא הזאת, ואז אתה עושה את זה עוד פעם. עוד פעם אתה עושה את זה, ואופס… אז באמת לוקח זמן מתיאוריה לבסס את האמונה, זה מה שזה נראה. הבעיה היא שאנחנו מחפשים תוצאות בעיניים, זבנג וזה זה לראות את זה בגשמיות, וזה בעיה.
ז"א אמרת…
אתה צריך להאמין…
למעשה זה ### מאוד אמיתי: האמונה שלך היא לא שלמה. אתה לא יכול לקבל זבנג בגשמיות אם האמונה שלך לא בזבנג, והאמונה שלך לא תהיה בזבנג, אם אתה לא רואה בעיניים. זה אחד תלוי בשני. אם אתה תגיע למצב כזה טהור, שאתה יודע שמה שאתה מאמין זה זה, תמיד, כאילו ראית את זה בעיניים, אז אתה בזבנג רואה את הכל!
תראה, יש לי כבר אמונה באמת באמת שהאמונה היא מושרשת, שאוכל לא משמין. כן? יש לי אמונה כזאת. אני כבר ראיתי, הרבה דברים אכלתי וגם לא השמנתי, ואני אומרת גם אם אני אשמין, אני יודעת שזה לא האוכל. אוכל לא משמין. אבל, אני רוצה להרזות: מה אני עושה? אני יודעת: ככה מרזים אתה מבין? אבל האמונה הזאת שאוכל לא משמין כבר מושרשת יותר. אז עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר, וזה יקבל את ה…
גם אם אתה עוד יותר מגדיל את האמונה, אז זה לא נכון לומר שהאמונה שלך במקום הנכון מההתחלה, כי היא לא.
היא לא! היא תיאוריה בהתחלה.
אוקיי, אתה אומר אמונה, זה רק תיאוריה. אבל זה לא נכון, תיאוריה אתה אומר: אולי זה נכון, אולי זה לא נכון. למעשה יש לך המון שאלות, ואז אתה רואה עוד דבר קטן, ועוד דבר קטן, והנה "גם את הטוב נקבל" – הנה, ווואלה, זה עובד, וזה עובד וזה עובד, ואז זה הופך להיות חלק מהחיים שלך. ואז האמונה עכשיו נמצאת…
כן
אז הזבנג תלוי באמונה
כן
לא תלוי במשהו אחר. לא תלוי בזמן ולא במשהו אחר: רמת האמונה, איך אתה מסוגל לשנות אותה.
אוקיי, בואי נשאל אותה שאלה: למה אתה לא יכול לשנות את האמונה בזבנג? מה? הגשמיות מעכבת אותך? למעשה, אם אתה חושב…
הרע. האשליה…
תני לי לסיים: האמונה, כמו שאמרת היא מעל הזמן, נכון, אמרנו: האמונה מעל הכל. אז זאת אומרת שאמונה, להבדיל מגשמיות, אתה יכול לשנות בזבנג.
כן
אז מה עוצר אותך? אותה תשובה – הגשמיות עוצרת אותך
האשליה
לראות את הגשמיות, שזה למעשה הגשמיות היא הזמן, כי זמן יש רק בגשמיות, האמונה היא מעל הזמן.
אה, אוקיי
יכול להיות שאת האמונה אתה יכול לשנות בזבנג. אתה רק צריך להגיע לרמה הזאת. ואם אתה עושה את זה, אתה מבטל את הגשמיות…
כן, אבל אתה תולה את האמונה במה שאתה רואה, זה מה שאמרנו
זה הבעיה
זה הבעיה
נכון, זה הבעיה, אבל לפחות אתה יודע איפה הבעיה. אתה יודע איך לתקן אותה.
כן
ואז אתה מבטל את הגשמיות, שזה דבר מאוד גדול.
וזה העניין שאתה בא ואומר בפרשת וארא, שאמרת בשנה הזאת מה היה…
זה דבר גדול…
אז "גם את הטוב נקבל מאת האלוקים ואת הרע לא נקבל", שאתה אומר:
כאילו לא היתה שואה.
זה דבר גדול!
בסדר…
זה דבר מאוד יפה.
יפה מאוד…
זה ביטול הגשמיות.
אבל איך אתה עושה את זה?
אתה לפחות יודע לאיזה כיוון אתה צריך ללכת. כי זה למעשה הדרך היחידה.
בסדר, אבל כשאתה אומר ואת הרע לא נקבל, ז"א לא היתה שואה, אתה יודע למעשה, יש לך את כל ההוכחות שהיתה שואה, ואתה מבטל, נכון?
נכון
אז אתה מתחיל להאמין…
ועדיין אתה אומר: בכל זאת – זה כן היה.
אתה לפעמים מדבר על זה, וזה, אבל באיזשהו מקום אתה מבין כבר שזה אשליה, אתה מבין שזה הסם, אתה מתחיל להאמין.
הרעיון הוא שזה… את מדברת על הדבר ש… אני מנסה להבין איך אתה יכול לקחת את האמונה הזאת לזבנג, ובאמת לקבל את זה חזק. זה למעשה ביטול הגשמיות…
אז אתה קודם כל צריך להבין שאתה צריך לבטל את ה… שאמונה היא מעל הגשמיות, אתה צריך לזכור את זה
זה ברור
כן, זה ברור, אבל אתה תמיד מחפש תוצאות.
נכון, זה הבעיה. אולי… אם אתה תבין שבסופו של דבר, וזה למעשה דבר שאנחנו מסוגלים להתחבר אליו בצורה מסויימת: אם אתה תבין ש:אמונה, זה לא משנה מה אתה מאמין,
אתה רואה את התוצאות של האמונה שלך בעיניים. ואז אתה תוכל מזה להבין, שהאמונה שלך תמיד מתקיימת, ויהיה לך כוח. והכוח … למה אני מתכוון, מה אני אומר, אני אומר בגלל הדברים שעברנו, אנחנו ראינו, כביכול, נכון לא מדברים על שלילי, אבל מדברים כביכול: ראית אמונה בדברים שליליים…
יפה!
…אתה קיבלת שליליות על המקום, זה לא משנה שהאמונה היתה [טעות]. אתה מנסה למצוא את האמת! לא! לא האמת!
האמת היא האמונה שלך!
מהמם!
האמונה שלך.
אהבתי. זאת אומרת, המשפט הזה שאמרת:"תמיד אתה תראה את האמונה שלך בעיניים".
…את האמונה שלך בעיניים, תמיד!
וזה אקסיומה שחייבים לזכור! זה כבר משפט מחץ, זה משהו שצריך לזכור: אתה תמיד תראה את האמונה שלך בעיניים.
יפה. וכשאתה יודע את זה, וכשאתה יודע שעברת בעיניים דברים כאלה…
אתה יודע, לא משנה כבר מתי, אתה יודע שזה כבר זה..
זהו, זה האמונה. יש את זה. אני לא צריך לחפש את האמונה "הנכונה", אולי זה ככה, אולי זה לא ככה, מה שאני אומר בתור האמונה, זה מה שיקרה.
יפה מאוד. יפה מאוד. יפה מאוד. חזק.
באמת יפה
חזק. עוד פעם, איך זה הולך? תגיד את זה עוד פעם…
לא זוכר, מה שאתה מאמין חייב לקרות. זה עקרונית ה…
אתה תמיד תראה את האמונה שלך בעיניים.
כן
אתה תמיד תראה את האמונה שלך בעיניים. וזה, אתה יודע שזה נכון! לכל דבר!
כי ראינו את זה בעיניים!
אל תראה את זה לשלילי – תראה את זה לחיובי!
זה אמירה של תקוה!
עולם אמונה.
זה אמירה של תקוה לכל דבר שאתה רוצה.
כן, כל דבר. כל דבר!
כל דבר! רפואה…
זה עולם הבא, וזה כל העניין שבעולם הבא הכל יש…
עולם של אמונה. אמרנו זה עולם של אמונה. בית ספר לאמונה.
עולם אמונה.
עולם אמונה.
"בוודאי ישנו". "בוודאי ישנו", "בוודאי ישנו", הוא
יצר בסוף הר של זהב ומבצר של מרגליות. נגמר העניין. ואומרים שהוא הביא אותה לשם. באמונה שלו. נכון, לקח זמן, אבל לא משנה.
לקח לו זמן לאמונה שלו.
כן, נכון.
לקח לו זמן להאמין באמונה שלו.
כן. אבל בוודאי ישנו. וזה הצליח.
אבל כש…
אבל: הר של זהב, ומבצר של מרגליות הוא הצליח!
הכוח שלנו, במיוחד זה היום, בגלל שאתה יודע כמה אמונות היו לך וראית אותם בעיניים, למרות שהם לא היו אמת, אז אתה יודע שכל אמונה שלך תלך איתך עד הסוף.
נכון.
ולא זו בלבד, אנחנו יודעים היום מהחוויות סף מוות שהאמונות ממשיכות לך גם אחרי המוות.
אוקיי. אז אל תתייאש אף פעם.
אל תתייאש, רבינו יש. אין ייאוש בעולם.
כל עוד אתה מאמין…
בגלל זה "אין ייאוש בעולם כלל"!
כל עוד אתה מאמין – נגמר.
אין ייאוש בעולם כלל
כל עוד אתה מאמין – זהו
הכל בכוח שלך, יש לך את הכוח.
זהו. ואין שאלה של זמן. אין שאלה של זמן, כי אין זמן. אתה כבר שם.
אין שאלה של זמן, ואין את השאלה, וזה הדבר הגדול, אחד הדברים הגדולים, שאין שאלה של אמונה נכונה, אמונה לא. זה ככה משמין, זה לא משמין…
הטוב ביותר…
אתה מחליט.
כן, אבל אתה הולך לטוב ביותר.
נכון.
אתה הולך לקב"ה. אתה רוצה "אבא".
אתה מחליט את הטוב ביותר, ואם אתה אומר שזה ככה – זה ככה.
יפה.
ולא בגלל שמצאת את האמת, בגלל שאתה מאמין שזה האמת.
אוקיי, אבל באופן מעשי?
זה מעשי.
כן, אבל מה אתה עכשיו
אני אסביר לך
כן
אני כל הזמן מתמלא בשאלות של, למשל, שבוע שעבר ישבנו וניסינו להבין איך משמינים ומה הגורם להשמנה, וכו' וכו' וכו'. אבל אנחנו אלה שקובעים את זה.
אתה מאמין שאתה לא שמן.
אתה מאמין שאתה לא שמן.
שאתה יפה, חטוב ורזה.
אמרתי את זה היום, דרך אגב, את זוכרת, אמרתי שאני לא מאמין למה שהמשקל מראה.
כן
אתה לא צריך להגיד: בואו נראה במבחן המציאות אם זה ככה או ככה, אתה יודע שאתה קובע את המציאות. האמונה שלך. אתה לא צריך לחפש מה נכון. אתה קובע מה נכון. אתה הולך לטוב ביותר. והטוב ביותר זה הקב"ה.
נכון מאוד.
זה למעשה ממש. החיפוש השתנה. אולי זה הקטע של למצוא את הקב"ה שאתה מחפש אותו, כי החיפוש השתנה
כן
אתה כבר היום לא מחפש. אתה מוצא.
אתה מצאת. מצאת.
כן. תדעי לך שזה דבר גדול, שאנחנו יכולים מתוך זה להבין
המון דברים בדיעבד על כל ההיסטוריה של העולם ושל היהדות. בעניין של קיבעון האמונה -
איזה אמונה אתה קובע. דיברנו על זה הרבה פעמים, דיברנו על זה שעם ישראל נתן לעולם
להאמין שבסוף יהיה טוב וכו' וכו', אבל לא בצורה הזאת. נכון?
אהבתי אהבתי אהבתי אהבתי
זה כאילו התמסמס לי טיפה
לא זה לא, זה יפה, לא כי אתה כל הזמן מחפש אם האמונה הזאת נכונה, אם האמונה הזאת נכונה, אבל מה שאתה נתת זה שכל אמונה נכונה. וזה משהו אולי שידעת, אבל הוא היה כזה לא במקום, אתה לא ידעת כבר מה לעשות עם זה. ואז אתה מבין: רגע, אתה רוצה לראות תוצאה? תאמין שזהו, אתה בריא. תאמין שזהו, אתה… זה. תאמין שמישהו אחר בריא. תאמין בהחלטיות.
האמונה שבנאדם בריא זה דבר שאנחנו רואים אותו.
אתה לא מבין, אני היה לי את זה חזק בקטע הזה שאמרתי לך שעופרה דיברה על חברה שלה, כשאני אמרתי שאין [לה סרטן], אז האמנתי : זהו, נגמר אין. אין. הרי אני מאמינה באמת שאין. אבל הרגשתי גם שזה נתן אולי לה גם משהו. איזה שינוי שהיא תראה. לטובה. באמונה שלי אתה יכול לשנות אחרים.
זה בהחלט, אבל זה שלב קדימה.
לא, הכל אמונה
אבל, כן אם אתה מאמין
זה העולם שלי. זה עולם שלי! זה חלום שלי.
זה חלום שלי – ואני אחליט! אולי זה בדיוק הקטע. אולי…
חלום צלול!
זה הקטע!
זה חלום צלול!
כן, אתה יכול להחליט: אני משנה את החלום.
חלום צלול!
אני יודע שזה החלום שלי, אני יודע איך לשנות אותו.
הרי אתה מאמין בחלום שאתה יכול לשנות אותו כי הוא חלום.
נכון.
אז פה אתה מבין שזה עולם של אמונה: אני מחליטה שאבי יהיה שמח! אני מחליטה שמאיה תהיה שמחה! אני מחליטה שכולם סביבי יהיו עשירים ושמחים!
הקטע עם החלום צלול…
אני מחליטה שהעולם כולו יהיה בשלום.אני מחליטה שיהיה לנו כיף. כל מה שאני רוצה, זה חלום צלול. זה להתעורר. זה לשנות את החלום.
זאת השיטה.
אני אראה בעיניים. אני אראה בחלום הזה, בעיניים הגשמיות, אני אראה את האמונה שלי
זה מצחיק, את יודעת, אבל באמת זה נכון, כי אתה יודע על מקרים שהיו לאנשים את החלומות הצלולים ולא הצליחו לשנות את זה, הם לא מספיק האמינו.
כן
מבחינת חלום
כמה פעמים יש לי חלומות שאני יודעת בחלום שזה חלום, ואז אני יודעת: זה חלום, אז תירגעי. אני לא מאמינה בזה, למה – כי זה חלום. אז כמה פעמים זה קורה לך בחלום. פה אתה אומר
"אני לא מקבל את זה", וכמה פעמים שאתה באמת… זה שינוי גדול…
זה גם מראה לך כמה ששינית את המציאות בשנה האחרונה.
שינינו את כל המציאות. זה אחד הדברים שאמרתי לעצמי גם את התפיסה לעולם ה..
זה שהעולם מראה והכל זה, זה האמונה שלך משתקפת. כי לא יכול לקרות שום דבר בעולם רק מהאמונה שלך.
כן. נכון.
זה כל כך יפה.
ממש
את יודעת משהו, אני יודע, אולי זה התמסמס טיפה וזה, אבל זה יפה
לא לא, זה לא התמסמס, החלום הצלול זה עוד יותר.
זה אחרת לגמרי, מבחינת המחשבה כולה
זה מעשי.
איך העולם קורה, מה קורה, למה ככה, למה ככה, יש לך תשובה היום לכל, ואתה יכול לשנות אותו. שזה אפילו זבנג.
כן. אין זמן. זה לא משנה, אתה רואה את זה בעיניים, מה שאתה מאמין אתה רואה בעיניים – נגמר. זהו. זהו. נגמר.
איך לא ראינו את זה עד עכשיו בצורה כזאת? כבר דיברנו על זה בהמון צורות
אתה יודע, גם אתה רואה למשל תהליך למשל שאדם עושה כושר ועושה דיאטה וזה, אני כבר מאמינה שאני שם, במקום האידיאלי, אז אני יכולה להאמין בכל דבר, באיזה צורה שאני אבחר, שאני שם, אז זה לא… מאוד יפה
באמת יפה.
זה יפהפה. עולם של אמונה. מזה אנחנו למעשה בזה, בנקודה הזו שהעולם עולם של אמונה, אבל… מה הגדול פה?
זה עולם של אמונה שלך.
לא.
לא, כן!
כן, כן. אבל מה הכוונה שלי, האמונה שלך נכון, אבל אתה צריך את ידיעת האל, הקב"ה, אתה צריך לדעת מיהו כדי לדעת באמת איפה להתקרב לאידיאל. ואז אתה יודע להאמין בטוב ביותר.
כן
כי אדם, יש מצבים שאדם לא חושב שמגיע לו וחושב שהקב"ה לא רוצה את כל זה, ועונשים ושמונשים וכל וכל וכל … אני רק אומרת, אמונה שלך – נכון…
בכוונה בורא עולם לקח אותך לאמונה בטוב ביותר קודם, ואח"כ להבין את זה ככה. אחרת היית: אני מאמין בעונשים, מאמין בזה שיהיה רע וכו'.
אתה רוצה להגיע למשקל אידיאלי – זה רצון השם! ויש פה אמונה.
אבל הרעיון פה הוא הקטע של "הלמעשה" (מעשי), זה כבר ממש! זהו, זה כבר עולם הבא כאן. זה ממש עולם הבא כאן, זה כפשוטו. זאת המשמעות של העולם הבא: מה שאתה חושב – קורה. זה לא מה שאתה חושב אלא מה שאתה מאמין קורה, וזה כאן כל הכוח
אז זה מה שאמר הרב מרדכי אליהו זצוק"ל שאחד יכול לשנות את זה
בהחלט
איך אומרים? "המשיח יוכל לכבוש את העולם בלי יריה אחת". הדבר המדהים הוא, שבאמת אתה מאמין בטוב ביותר, ואתה רואה שינויים שאתה אפילו לא חשבת עליהם, כמו מה שעושים עכשיו עם הבניין שלנו. זאת אומרת, הרבה פעמים……
את יודעת משהו, אני לא רוצה למסמס את זה יותר מדי, טוב לי עם זה.
בעולם הדתי זה היה נראה עולם של אמונה שם
זה קיבעון של אמונה, שיש בו הרבה רע גם, וזאת הבעיה
כן זהו. וזה לא של בורא עולם
נכון
אז זה צריך להיות של בורא עולם, זה הכל.
"אם זה כבד זה לא שלי" (המשל של המגיד מדובנא)
כן.
זאת הסיבה שמדברים על ביזוי המשיח וכו' בכל המדרשים וכו', שאמרו שהמשיח יגיד שהכל בטל, והרי כבר אמרו שהכל יתבטל לעתיד לבוא, אבל גם ידעו שגם אף אחד לא יאמין לו. וזה ההתגלות שלו. אנחנו נמצאים בזה ומי שרוצה – ילך אליה יותר.
תראה, אבל הגמרא כולה היא הכל בטל.
האמונה יוצרת את הגשמיות. אמרנו שהגשמיות עוצרת את האמונה, אבל האמונה יוצרת את הגשמיות, אז מה שאתה רואה בגשמיות זה האמונה. אני מנסה לחזור על מה שאמרנו. ובסופו של דבר, אתה הבנת שהאמונה זה מה שיוצר, ושלא צריכה להיות אמונה ספציפית, אלא מה שאתה מאמין, כי ראינו, שמה שאתה מאמין – זה מה שאתה רואה.
זה לא שהגשמיות קובעת אם האמונה נכונה או לא.
האמונה היא זו שקובעת מה שיהיה איתך בגשמיות.
תראה, עד היום מה שחיפשנו כל הזמן זה אפיגנטיקה, כל הדברים האלה.
זה לא זה, אנחנו חיפשנו מה הנכון שאתה מאמין בו. זאת אומרת, מה נכון. היום אתה יודע, מה שאני קובע – זה מה שנכון, ואני קובע את הטוב ביותר, וזה הנכון של בורא עולם. זה השינוי, והגשמיות לא היא שמשפיעה לך על האמונה אלא האמונה משפיעה לך על הגשמיות.
תדע לך, שכל מה שדיברנו על האמונה – עכשיו אתה תראה בעיניים, שאם בן אדם חס ושלום לא הולך באמונה הנכונה, אז זה לא הולך לו
אין עניין של אמונה נכונה או לא נכונה
יש. אם הוא הולך לכיוון של בורא עולם, או לא
אם הוא הולך באמונה הלא נכונה, אז יהיו לו דברים לא חיוביים, כי האמונה היחידה שהיא נכונה היא האמונה שהכל חיובי בה, וזה כאן כל העניין.
נכון. אבל איך אתה יכול לדעת, נניח, ששמירת שבת היא חיובית או לא? הבנת אותי?
אתה תראה אם יש לך דברים שליליים בחיים או לא
לא, אבל אם אתה מאמין, אז זהו זה נגמר. הבנת אותי, או לא הבנת אותי?
אם אתה מאמין ששמירת שבת היא חיובית, יהיו לך חיים יפים מאוד בתור שומר שבת. אם אתה מאמין שחילול שבת הוא דבר שעושה רע, אז אתה תראה את זה. יש הבדל בין השניים, יש הבדל בין שמירת שבת שהוא חיובי, לבין חילול שבת שהוא שלילי. אם אתה נקשר לחיובי, אז זה טוב בכל דת ובכל דבר. באמונה אמיתית אתה תמיד תראה את החיובי, רק חיובי.
כן, זהו. אם פתאום תראה שלילי, אתה תבין שזה לא נכון, משהו לא בסדר
משהו באמונה שלך הוא שלילי
כן, משהו שאפילו הגיע מהדת, אז תדע לך שהוא לא נכון. זאת הכוונה שלי
מכל מקום. עזבי את הדת. דת דת דת..
יש לנו [דברים] שמושרשים מהדת ואתה לא יודע אם הם נכונים או לא.
מה איכפת לי? טוב לי. בקדושת שבת אתה תמיד מרגיש שמשהו טוב יכול לצאת, והנה תמיד יוצא, וכרגע טוב לי עם זה. אני לא מרגיש שזה עד כדי כך כבד. אם אתה מרגיש כבד אז רע לך, אז תשנה מה שצריך לשנות
כשאתה מאמין כלפי מישהו אחד שהוא רע, אז הוא הופך להיות רע, כשאתה מאמין שהוא טוב, אז הוא הופך להיות טוב
ואתה חייב להאמין בטוב ביותר
וזה כאן כל העניין. כיוון שאתה תאמין שמישהו רע, אז זה אומר שיש לך רע בחיים שלך.
כן, הכל טוב
ברור שכולם ילכו לכיוון הזה, זה הרי ברור.
כשדיברנו על חלום צלול, אז ממש הרגשתי שהנה זה הולך לקרות. שזאת דרך.
צריך להכניס את זה קצת יותר למוח. אני [הרגשתי] פעמיים במשך השיחה הזאת, שעלינו על דבר מאוד מאוד גדול! למרות ששוב: לא אמרנו שום דבר חדש. זה תמיד ככה, אין חדש תחת השמש.
בוא נשאל משהו אחר: בורא עולם זה אמונה? מה זה אמונה?
לא הבנתי מה את רוצה להגיד
מה זה אמונה? הרי אתה מתעורר למקום שבו אתה נמצא
את יודעת ש"אמן" מתורגם במקרא (בארמית) ל"אמת".
בורא עולם זה אמונה?
בורא עולם זה אמת, אז זה אומר שהאמת האמיתית היא אמונה
זאת אומרת, הכוח הזה, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם, זה אמונה? זה באמת שאתה נותן לקב"ה לשלוט בך, זאת אומרת שאתה מקום לשכון בתוכך, והוא זה שבאמת פועל?
אני לא יודע למה את מתכוונת. אנחנו דיברנו גם כביכול על אמונה בכיוון השני, את מתכוונת שזה המידות של בורא עולם?
לא, אצלי הרע זה אשליה, אבל אני מדברת על אמונה. על אמונה בטוב ביותר. זה בורא עולם? כפשוטו זה הקב"ה?
זה התגלות של בורא עולם
אמרנו אהבה ללא תנאים זה בורא עולם
זה הדרך שבורא עולם מתגלה
גם האמונה הזאת בטוב ביותר?
זה לא היינו הך?! מי שאוהב ללא תנאים, מאמין בטוב ביותר, זה היינו הך
כן, אבל אמונה זה נראה…
זה נראה תלוי בך, אבל זה לא
זה נראה כלי לקבל את האהבה
אמרנו על זה שהוא שוכן בך
כן. זה נראה כלי לקבל את האהבה
הוא שוכן בך, איפה שאתה נותן לו מקום לשכון
זאת הדרך היחידה לקבל את האהבה
זה לא שונה מאהבה ללא תנאים, כי אהבה ללא תנאים זה אמונה בטוב ביותר. אין אחד בלי השני. יש לך רמת אהבה ללא תנאים לפי רמת האמונה שלך בטוב. אתה לעולם לא יכולת להגיע לאהבה ללא תנאים, ואפילו לא למחשבה של אהבה ללא תנאים, אם לא היית מאמין בטוב, אי אפשר אפילו לחשוב על המושג הזה.
בסדר, אבל אנחנו אומרים שאנחנו צריכים להיות כלי לקבלת האהבה ללא תנאים, אז נשאלת השאלה האם האמונה עושה אותך לכלי?
בין כה שניהם עושים אותך אותו דבר, כי שניהם זה אותו הדבר, אבל יותר [קל] לך להיקשר בחיים שלך באמונה, מאשר בעניין של אהבה ללא תנאים. בעניין של אמונה בטוב ביותר. למעשה כשאתה אומר לעצמך "אני מאמין שיהיה לי הטוב ביותר", אז למעשה אני אומר, שאני אהוב ללא תנאים. זה למעשה אותו הדבר, אבל לזה אתה נקשר יותר: "לי יהיה הטוב ביותר", רק אתה אומר את זה בצורה אחרת, אבל זה אותו דבר.
זה נראה כמו ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה.
הוא שוכן והיא שכינה
זה נראה שהשכינה, כביכול, זה בחינת אמונה, והוא זה אהבה, וביחד זה אמונה ואהבה ללא תנאים, משהו כזה
למה להסתבך? אני גם לא מנסה להפריד
אנחנו לא מפרידים, אלא להיפך – זה אחד, זה לא הפרדה, זה אחד, וכשזה אחד זה האמת.
הקב"ה אוהב ללא תנאים, לפי הרמה שאתה מאמין בטוב. זה בדיוק מה שאת אומרת למעשה, וזה הייחוד שלהם ביחד. הכלי לאהבה ללא תנאים זה האמונה בטוב.
כן
יפה. זה יפה מאוד
זה נראה משהו שרצינו כל הזמן, להיות משכן לקב"ה, בית לקב"ה וכו', אז האמונה בטוב היא זאת שמגדילה לנו את הכלי, ונותנת לבורא עולם לשכון יותר בשלימות אצלינו, שזה אהבה ללא תנאים. שבורא עולם זה אהבה ללא תנאים, ואמונה עושה את זה. זה העניין.
יפה מאוד. זה באמת יפה מאוד.
האמונה בטוב היא הכלי, והאהבה ללא תנאים זה המילוי
כן
אתה יודע דרך אגב שרבי נחמן מברסלב אומר, שבת-המלך היתה האמונה, וזה שייך לכל אחד שמחפש את האמונה. והשני-למלכות בסופו של דבר מצליח בזה גם כן.
יש פה דבר מעניין. בת המלך היא האמונה, ולקחו אותה למקום לא טוב אז, זה כאילו האמונה בלא טוב, והוא מוציא אותה על ידי זה שהוא מאמין בטוב
היא אומרת לו להאמין בטוב
היא אומרת לו את האמונה בטוב, והוא אומר בסופו של דבר: "בוודאי ישנו", כן, יש הר של זהב ומבצר של מרגליות. הוא מאמין בטוב, ואז ככה הוא מוציא אותה, רק על ידי המחשבה הזאת, ועל ידי היצירה של הדבר הזה, אז הוא הופך את האמונה, שהיא נמצאת במקום לא טוב, ב"לא טוב" שהיא נמצאת בו, הוא הופך לאמונה בטוב. הוא מוציא אותה מה"לא טוב". אם זה אמונה שלו. לפי הפירוש שאת דיברת עליו.
כן, אבל למה היא אומרת לו? היא אמונה כפשוטו. היא האמונה או שאתה לוקח אותה לפה או שאתה לוקח אותה לשם. איפה שרוצים לוקחים אותה?
למה היא אומרת לו? … אין לי ראש כבר
היא הרי נותנת לו את הדרך
כן, כן
היא התורה, היא נותנת לו את הדרך
אבל בהתחלה היא נותנת לו דרך לא נכונה, לפי האמונה שלה
בסדר, נכון
בהתחלה היא אומרת לו תצום וזה, ואחר כך היא אומרת לו זה וזה וזה… יש פה עניין של שינוי אצלו
אצלה גם
אצלו! כי היא האמונה שלו לפי מה שאת אומרת
אוקיי, נכון
אז השינוי הוא אצלו, ואז כשהוא רואה שזה קשה מדי, אז הוא אומר "אם זה כבד זה לא שלי", ואז זה נעשה יותר קל. ועוד פעם: "אם זה כבד זה לא שלי", עד שבסוף היא מנסה להסביר לו, אולי בצורה אחרת, שזה הטוב ביותר. רק אם תאמין בטוב…
כן, זה הטוב ביותר לפי מה שאתה מבין: "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת השם ודעת אלוקים תמצא"
(משלי), איזה כיף
זה פעם חשבנו. את יודעת שכל פעם שאתה קורא סיפורים של רבי נחמן מברסלב…
יש את האמונה הגדולה והכללית בבורא עולם,באמת,באהבה,בחמלה וברחמיו .אבל צריך גם אמונה בדרך הנכונה,ובמעשה הנכון.
לדעת לכוון את האמונה במטרה שרוצים להגשים.
לדוגמה:כשאני כותב את התגובה הזאת אני לא מסתפק בכתיבת 22 האותיות ונותן לקורה לסדר אותם כראות עיניו.
לכן הכוונה שאני מבצע פה היא בסידור האותיות למילים ולמישפטים וזאת כדי להביע את עצמי ובכך הגשמתי את רצוני .אמונתי בצידקת רצוני שזהו למעשה רצון האל דחפה אותי להגשים וגרמה לי לכתוב.
נכון. אם אנחנו מכוונים את האמונה שלנו בטוב לכוונה אמיתית של בחירה בטוב, באמת, אנחנו עולים מעלה מעלה לכיוון הטוב יותר והטוב יותר ויחד עם זאת מעלימים את השקר והרע מהחיים שלנו ומהעולם בכלל.