במאמר הזה אנחנו מעדכנים מדי פעם תובנות או נקודות למחשבה פשוטות וקצרות בנושאי האתר, בדרך תמציתית (העדכונים האחרונים בהתחלה):
- ידוע שבכל רגע יורד אלינו שפע ואנחנו צריכים להיפתח לקבל אותו – חשוב מאוד להדגיש שהשפע שבאנו ללמוד לקבל בעולם הזה הוא שפע שמקל עלינו לעבוד פחות או לא לעבוד בכלל כדי להשיג משהו שאנחנו רוצים. לדוגמא: מייבש כביסה – ברגע שקיבלנו מייבש כביסה אנחנו לא צריכים לתלות כביסה בחוץ. באנו לקבל אהבה ללא תנאים, דהיינו ללא עבודה בכלל וזוהי המטרה שאנחנו צועדים לקראתה בעולם הזה (מתאים לרוח הדברים שנאמרו בסיפור של רבי נחמן מברסלב המובא בהמשך).
- אהבה ללא תנאים היא אהבה בלי אינטרסים.
- אמירת אמת ולא שקר היא למעשה אמונה באהבה.
- כדי לקבל מה שאנחנו רוצים באהבה ללא תנאים, צריך לבטל את המשמעות של אותו הדבר, ואת החישובים איך להשיג זאת. כשמבטלים את המשמעות והחישובים, מבטלים את הרגשת החסרון (שהיא הרגשה שאנו לא-אהובים), ואז זה כבר לא חסרון, והפחד שמונע את קבלת הדבר – נופל. לדוגמא: אדם בריא לא מקדיש מחשבה לאיך להיות בריא (למרות שטוב לו שהוא בריא). אין משמעות ל"איך להשיג" כשיש לנו כבר. וכשאנו מבטלים את המשמעות של "איך להשיג" — אז כבר יש לנו.
- איך אפשר לראות את הטוב אצל כל אדם, אם הוא עושה מעשים שליליים לחלוטין (בעינינו)? אנחנו צריכים לזכור שכל אדם מבצע כל פעולה רק כדי שיצא ממנה טוב כלשהו (אפילו אם זה רק עבורו, אחרת הוא לא היה מבצע זאת), וכך אפשר לראות את הטוב, שזוהי הכוונה שייצא טוב כלשהו. כשמתבוננים כך על פעולות ואנשים מתקרבים לראות בעיני-אלוהים שאלה עיני אהבה שרואים רק את הטוב בכל דבר. צריך לזכור שהמטרה של כל האנשים היא רק שיהיה טוב, הבעייה היא בדר"כ באמצעים ובדרך להשגת המטרה הזו.
- אם שכחנו משהו מהעבר, ואנחנו מנסים להיזכר בו, צריך לבדוק שזה משהו חיובי. אם משהו שלילי נשכח, זה אומר שעזבנו את הנתיב הרוחני שלו, ונסיון להיזכר בו דומה לנסיון לחזור לאותו הנתיב. לעומת זאת, נסיון להיזכר בדברים חיוביים מחזיר אותנו לאותם נתיבים חיוביים שהיינו בהם, וזוהי גם שיטה לעזור למי שנמצא בנתיבים שליליים – להזכיר לו את הנתיבים החיוביים מהעבר, ואז ברענון הזיכרון הוא יצעד בהם מחדש.
- רק הרגע הזה קיים, ולכן צריך להשתדל לא להקריב את הרגע הזה עבור הרגע הבא, כל עוד אין הכרח, מפני שבעשיית דבר שאין בו הכרח ואין לנו הנאה בו, אנחנו מקבעים את המצב שלנו ב"רגע הזה" כמצב ללא הנאה, וכיוון ש"הרגע הזה" הוא כל מה שקיים, אז גם כשנגיע לרגע הבא נחווה זאת שוב. כך למשל, להיחפז לעשות סידורים עכשיו כדי שאח"כ נהיה "חופשיים" או "ננוח", יגרום לנו שגם אח"כ ניחפז לעשות דברים אחרים.
- הפחד להיפגע או לקחת סיכון הוא המונע הגדול לקבלת האהבה, אבל אם מבינים שהמציאות הזו אינה יותר מחלום, ומתייחסים לזה כמשחק, ופגיעה היא לא יותר מפסילה במשחק, ולוקחים הכל בפרופורציה, אז אפשר יותר לקבל את האהבה.
- במקום להשתמש במושגים של טוב/רע או נכון/לא-נכון, עדיף להשתמש במושגים של ׳מתאים לי׳/׳לא מתאים לי׳ או ׳אני מתחבר/ת׳/׳לא מתחבר/ת׳. כך קל יותר לצאת מהאשליה של קיום הרע אצלך או אצל כל מה שמחוץ לך (כביכול).
- סילוק הפחד וקבלת האהבה הבלתי-מותנית אפשרית ע״י כך שמצד אחד לא נפחד, ומצד שני לא נפחיד (מפני שזה היינו הך).
- בימי הולדת נהוג לתת מתנות, כך מזכירים לנו ביום ההולדת את הסיבה שעבורה נולדנו: ללמוד לקבל (אהבה ללא תנאים).
- למה אנחנו כאן? כדי ללמוד לקבל אהבה ללא תנאים (גם לפי הקבלה הסיבה שהגענו לעולם הזה היא בגלל ״נהמא דכיסופא״, כלומר הבושה לקבל דבר ללא תמורה).
- האם אנחנו לא מוכנים לקבל אהבה ללא תנאים? נראה לנו שכולנו רוצים לקבל הכל, רק שיתנו לנו, ולא אכפת לנו עם תמורה או בלי תמורה. אז הנה דוגמא שממחישה את העניין: כששניים משחקים משחק אחד נגד השני, אז כל אחד רוצה לנצח את יריבו, אך אינו מוכן בשום אופן שיריבו "ייתן לו" לנצח. הוא רוצה להשיג את הניצחון בעצמו. זה כל הסיפור של עצירת קבלת האהבה ללא תנאים במילים פשוטות.
- השמנה מופרזת (או הרזיה מופרזת) נגרמת כתוצאה מיציאה מפרופורציה ביחס לדברים בחיים
- משל מאלף ופשוט של רבי נחמן מברסלב שמבהיר שאלוהים הוא אהבה ללא תנאים (אהבת חינם):
פעם דרו בבנין אחד שני עשירים, אחד קמצן גדול, ואחד בעל מכניס אורחים ובעל צדקה גדול. פעם בא עני אחד אל הקמצן, ובקש ממנו נדבה כדי שיוכל לשבור את רעבונו. אמר לו העשיר: הנה יש לי עצים שצריך לחתכם לחתיכות קטנות, ובכן עבוד אצלי, ואתן לך אחר כך לאכול עבור עבודתך. בלית ברירה עבד אצלו העני עבודה מפרכת זו. כשסיים עבודתו אמר לו העשיר שיפנה לבית שכנו העשיר הנדבן השוכן בבנין, ושם יתנו לו מבוקשו. הלך העני לתומו לבית ההכנסת-אורחים, כי סבר שהעשיר שעבד אצלו משלם עבור אכילתו. ותיכף בהיכנסו קיבלו העשיר בעל הצדקה בכבוד גדול ונתן לו לאכול כדרכו. באמצע האכילה שמע המכניס אורחים איך שהעני מתאנח ואומר: "אני עבדתי היום קשה". שאלו המכניס אורח על עסק עבודתו, וסיפר לו כל המעשה, שעבד אצל העשיר השכן, ושלחו תמורת עבודתו לאכול כאן. נענה לו המכניס אורח ואמר לו "רבי יהודי, עבדת בחינם, ואתה אוכל בחינם"!
- אין סיבתיות. סוד הזמן הוא: גורם ותוצאה. ביטול הזמן הוא ביטול האמונה בגורם ותוצאה (להאמין שאין גורם ותוצאה, ר' סעיף הבא).
- יש רק את הרגע הזה, ושום דבר לא גרם אותו. הכל תלוי ב-State of mind הנוכחי שלך.
- אל תחפש את האהבה, אלא תמצא אותה (ללכת אחר האהבה הגלויה).
- בעניין הסיפור מהתלמוד על ר' יהושע, שלפיו אליהו הנביא אמר שהמשיח יבוא "היום – אם בקולו תשמעו": "בקולו תשמעו" אלה הן רק שתי הדברות היחידות ששמענו על פי חז"ל מפי הקב"ה: "אנוכי ה' אלוהיך" (אהבה ללא תנאים) ו"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני".
- בדברים שקשה לך להאמין בהם ולקבל אותם, אבל חברך כן מאמין בהם ופועל על פיהם, תתחבר לכוונת הלב שלו לעשות טוב, וכשאתה מפרגן לו ונותן לו אהבה – תכוון לכוונה הטובה שלו, ולא למעשה עצמו.
- הכוונה של הלב היא הכיוון שצועדים בו, ולא הדרך שהולכים בה!!! לא משנה באיזו דרך אתה בוחר ללכת, לא הדרך היא זו שמובילה אותך, אלא הכוונה של הלב היא זו שמובילה אותך!
- יש מצוה "לאהבה את ה' אלוהיך (=אהבה ללא תנאים)" – כלומר לאהוב את האהבה (אהבה חושית). בכל פעם שאוהבים מישהו/משהו, לא להסתפק רק בלאהוב אותו, אלא לחוש את האהבה עצמה ולאהוב אותה. לדוגמא: אני אוהב את האייפון שלי (דרגה בסיסית באהבה), אני אוהב את האהבה שאני חש כלפי האייפון שלי (אהבה חושית – דרגה גבוהה יותר), אני אוהב את האהבה – (אהבה חושית, הדרגה הגבוהה ביותר – "לאהבה את ה' אלוהיך"!).
- השני לא רוצה לשמוע שאתה זה שאוהב אותו, אלא רוצה לשמוע למה הוא זה שאהוב: פירגון היא הדרך הטובה ביותר לעשות אהבה.
- חסרון זה לא להיות שלם עם עצמך.
