אין עוד מלבדו! אין רע בעולם! "לא יגורך רע"! אלה הן האקסיומות של הבריאה. עד היום התייחסנו לרע שאנחנו רואים/חווים בעולם הזה כאל הזיה, אשליה ומכוח האמונה באלוהים, בטוב ביותר, ביטלנו את הרע בכך שלא קיבלנו שהוא קיים ושהרע מהווה למעשה רק אשליה, הזיה, חלום שצריך להתעורר ממנו למציאות טובה יותר. בורא עולם הוא הטוב ביותר, אהבה ללא תנאים, אין עוד מלבדו ועל כן אין רע בעולם כלל, אם כן נשאלת השאלה: האם אפשר לבטל את הרע לחלוטין? האם אפשר לבטל את הרע גם באשליה/הזיה/חלום? האם יש אפשרות לסווג את העולם הזה תחת ההגדרה "עולם שכולו טוב"?לפניכם "תורת הסקאלה" שנותנת לנו את הכלים לסווג את העולם הזה תחת הגדרה זו: זוכרים חשבון של כיתה א'? זוכרים איך המורה לחשבון שרטטה על הלוח קו ובמרכז הקו רשמה את הספרה אפס כשלצדו הימני רשמה מינוס (מספרים שליליים) ולצדו השמאלי רשמה פלוס (מספרים חיוביים). על הסקאלה הזאת מדובר כשהסימן מינוס מציין רע, והסימן פלוס מציין טוב. אנחנו קובעים על פי האקסיומות "אין רע בעולם", "אין עוד מלבדו", "לא יגורך רע", שאין בסקאלה מינוס בכלל.
הסקאלה היא סקאלה של הטוב, היא מתחילה מאפס ועולה בסימן פלוס עד אינסוף טוב. נקודת האפס מייצגת למעשה את הדרגה הנמוכה ביותר של הטוב ומנקודת האפס עולים עד אינסוף טוב שיש.
אם כן זה לא שיש רע אלא זה שיש טוב אבל תלוי כמה טוב אנחנו מצליחים לקבל באותו שלב. המושג רע נמחק כליל ונמצא רק המושג "טוב". המצב תמיד הוא הטוב ביותר אבל כל אחד בהתאם לאמונה שלו באהבה ללא תנאים זוכה למצב טוב או טוב יותר או עוד יותר טוב וכו'…
אנחנו תמיד בשאיפה להגיע ליותר טוב וליותר טוב עד אינסוף טוב (אלוהות זה אינסוף, אף פעם לא יכולה להיות לנו השגה באלוהות) לא משנה אם אנחנו נמצאים, ביחס לאמונה שלנו ולפקיחת העיניים שלנו, בנקודת האפס, בדרגה הנמוכה ביותר של הטוב או בדרגה ממש גבוהה של הטוב, תמיד אנחנו שואפים להגיע ליותר טוב כי הטוב הוא אינסופי.
כל מצב המצב הוא הטוב ביותר רק אנחנו צריכים לפקוח את העיניים ולהוות כלי לקבל את הטוב ביותר, כך שלמעשה כשמזהים את הטוב אומרים: "זה הטוב זה הטוב ביותר!", כלומר דרך הטוב שאני מזהה אני יודע שזה אלוהות, אהבה ללא תנאים וזה אינסוף טוב ואני שואף לקבל את הטוב הזה יותר ויותר על ידי קיום העיצות ופקיחת העיניים מאהבה מכוסה לאהבה מגולה.
בתורה (ספר "בראשית") הדרגה הנמוכה ביותר של הטוב (דהיינו נקודת האפס) נקראה בשם "לא טוב" (לקוח מהפסוק: "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו") כך שהדרגה הנמוכה ביותר של הטוב/ ההגדרה "לא טוב" שבמקרא/ דרגת האפס, מדברת על מצב שהאדם הראשון היה בגן עדן!!! זה מושג "לא טוב" של אלוהים!!! הפרופורציה הזאת שבתורה היא הפרופורציה הנכונה שאליה אנחנו בפרט והאנושות כולה ככלל צריכים להגיע. לפי הפרופורציה הנכונה, הטוב של כל נברא ונברא היום אמור להיות יותר טוב מאדם הראשון כשהיה בגן עדן או לכל הפחות כמוהו. תורת הסקאלה מחזירה אותנו לפרופורציה הנכונה בכל שעה שאנחנו מזהים את הטוב.
הגדרה שיותר מתאימה לשפה שלנו היום מההגדרה "לא טוב" שבמקרא היא "לא הטוב ביותר". "לא טוב" נשמע במושגים של היום כמושג נרדף למושג "רע" אבל האמת שזה טוב אבל זה לא הטוב ביותר, זה מצב טוב רק שעל ידי פקיחת העיניים שלנו והאמונה באלוהים, באהבה ללא תנאים, אנחנו יכולים להגדיל את הטוב עד אינסוף טוב.
איוב שהיה מוכה יסורים הצליח לצאת מכל היסורים שלו ולזכות לעולם הבא עלי אדמות אמר: "גם את הטוב נקבל מאת האלוהים ואת הרע לא נקבל!". הפסוק הזה כמו תורת הסקאלה קובע שאין רע בכלל, כמו כן הוא קובע שאנחנו מקבלים מאלוהים "גם את הטוב". "גם" זאת תוספת, כמו הפלוס בתורת הסקאלה. "את", על פי הפירושים של המקרא זה לרבות, גם מלשון תוספת. כך שזה מתאים לנו בדיוק לתורת הסקאלה "גם את הטוב" – עד אין סוף טוב, עוד ועוד טוב, וזה שאנחנו נמצאים תמיד בעולם הזה רק בסקאלה של טוב תוך שלילת הרע לחלוטין!!!
תורת "אזמרה" של רבי נחמן מברסלב קובעת שאין מצב בעולם שאין בו טוב. תמיד חייב להיות טוב ורק על הטוב צריך להסתכל. רבי נחמן מברסלב, כמו בספר בראשית, אף הוא משתמש במושג "לא טוב" ולא משתמש בכלל במושג "רע", וזה בסיפור "מאבדת בת מלך" שהמלך אמר "שהלא טוב יקח אותה". על כן עיצת רבי נחמן מברסלב לפקיחת העיניים ולגילוי האהבה והטוב ביותר היא שצריך תמיד לעשות עסק רק מהטוב וכך הטוב יגדל.
ביהדות אומרים שצריך לדון את האדם לכף זכות. תמיד צריך למצוא את הטוב ועל ידי זה אנחנו חוזרים לפרופורציה של הטוב. רבי נחמן מברסלב מוסיף ואומר שכשאנחנו דנים רשע לכף זכות אזי כל הרשעות שלו לא נחשבת ונשאר רק הטוב ועל ידי זה הופכים את הרשע לצדיק, ובמילים אחרות כל הרע שלו לא קיים ויש בו רק טוב! לדון לכף זכות על פי רבי נחמן מקביל מאוד לשים את הסיטואציה בסקאלה הנכונה, בסקאלה האמיתית והיחידה, בסקאלה של הטוב.
לסיכום, הרע לא קיים אלא אנחנו פשוט לא מצליחים לפקוח את העיניים ולקבל את כל הטוב ואז נדמה לנו שיש רע אבל אין רע בכלל! זה טוב זה הטוב ביותר! דרך הטוב שאנחנו מזהים אנחנו מזהים את האלוהות האינסופית, את האהבה ללא תנאים, את האינסוף טוב. על כן אנחנו צריכים לעשות עסק מהטוב, דהיינו להסתכל על מה שטוב, ולחזור לפרופורציה הנכונה, לסקאלה של הטוב וזה מקדם אותנו בסקאלה בפקיחת העיניים שלנו ובקבלת האהבה ללא תנאים לכיוון היותר טוב והיותר טוב עד אינסוף טוב.
• חוק היחסיות- ובלשון העם: "הכל יחסי". כל רעיון/מחשבה הם "נייטרלים". שום דבר אינו טוב או רע, גדול או קטן, עד אשר משווים אותו למשהו אחר, וזאת משום שהחשיבה שלנו, או זווית הראייה שלנו, היא שהופכת אותו לכזה. היישום- כשמשהו רע קורה לכם, ואתם מרחמים על עצמכם, וחשים קורבנות, נסו לייחס את מצבכם למשהו גרוע בהרבה, ואז תבינו עד כמה מצבכם טוב.
אני כל כך מסכימה אתך בעניין של חוק היחסיות. לדעתי, המקום של ההשוואה בין אחד לשני, בין מצב למצב, זה האסון הגדול ביותר שיכול לקרות בחברה האנושית. זה אחד הדברים שהכי פוגעים בהערכה העצמית ובאמונה בעצמנו. לכל אחד יש ייחודיות משלו, טוב משלו והכוח שלנו שאנחנו עובדים ביחד כאחד, ולא שיש "מודל" שכולם מחקים אותו.
בעניין של היישום, לדעתי אם נסתכל על מצבים גרועים יותר החשיבה שלנו הופכת להיות חשיבה שלילית, כי אנחנו מסתכלים על מצבים שליליים ואז אנחנו עולים על סקאלה של הרע (האשליה) ולא על הסקאלה של הטוב (האמת).
לדעתי, אנחנו צריכים להבחין שהמצב שלנו הוא טוב מבלי שנשווה אותו לרע אלא לזהות את הטוב כטוב, ואז לשאוף ליותר טוב.
חשוב לי מאוד לציין: כשאנחנו מזהים את הטוב ואומרים שזה טוב אבל לא הטוב ביותר, זה לא נעשה מתוך השוואתיות בין המצב הטוב ליותר טוב אלא מתוך זה שכשמזהים את הטוב אז מזהים את האלוהות והטוב עצמו שאנחנו מזהים (לא משנה באיזה גודל) מהווה את הגרעין לטוב האינסופי, דהיינו לאלוהות האינסופית.
זה בדומה למה שנאמר בתקשור "אין עונשים" שצריך לפתוח לאדם וחוה את העיניים שיראו את הטוב. הטוב האינסופי קיים ואנחנו מתחילים לראות אותו מכל נקודה טובה שנזהה.
כל טוב!
ליאת
תודה ליאת,אני יפנים את תשובתך!
תודה לך
ועוד תודה לליאת עבור התמונות המדהימות בעיני,אני תולה אותם בקיר הקיוב שלי במקום עבודתי.
בצלאל, תודה רבה לך מכל הלב ומכל הנשמה!!! הצלחת לרגש אותי ובגדול!
מאחלת לך את כל הטובות שבעולם!!!
ליאת.