איילת ושלום דנים הפעם בקשר שבין עונשים וחטאים (בלי חטא – אין עונש = בלי עונש – אין חטא?) • מנסים לעקור את שורש הרע • מגלים את מד העולם-הזה: הסקאלה של האמונה • מנסים להבין מהו ה"עזר כנגדו" • ומוצאים סוף סוף כיצד מביאים להתגלות של מה שאתה מאמין בו…
עונשים וחטאים
…
אתה זוכר את השיחה על 'תורת הזבנג'? הפסוק "אני בעיתה אחישנה" הוא בול זה. זאת אומרת: זה קורה בעיתה, בעיתה הכוונה שזה קורה כל הזמן, "אחישנה" זה שזה זבנג.
אין זמן, אז ברגע שמגיע הזמן שאין זמן, אז זה כבר "אחישנה". את מגיע לאמונה של מעל הזמן.
בעיתה זה אחישנה.
אני באמת אהבתי לראות את הקטע הזה, שאלוהים מדבר בצורה הכי חדה, בצורה של אמונה בטוב, ובאמונה באהבה…
…
עצם האמונה במושג של עונש בכל מקום, זה הדבר הכי גרוע שיש, וזה דבר שאלוהים רוצה להעיף אותו מאיתנו, מכולם. בעניין של האמונה בעונשים, כל בן אדם שמאמין שמישהו צריך להענש: (א) הוא מאמין שהוא עצמו צריך להיענש. (ב) הוא רחוק מהדרך של אלוהים.
אבל, באופן מעשי עדיין כועסים לפעמים על אנשים…
כן, אבל עצם השאלה: "מה אהבה היתה עושה עכשיו?" כבר מחזירה אותך למקום הנכון.
כן, אז אתה נרגע אחר כך, וזה לא ממשיך אצלך. זה כל העניין: באותו רגע כעסת, אבל גם כשאתה כועס אתה יודע שאתה בסוף תירגע ותמשיך כרגיל, אתה יודע שאתה נרגע. אבל פעם זה היה ממשיך כל הזמן. עם מחשבות על עונשים וכל זה…
אנחנו לא כועסים אף פעם…
כל מיני דברים שאומרים, כמו שאלוהים אמר ללבנה: "לכי מעטי עצמך", וכל הדברים, זה נראה שאלוהים נותן עונשים.
כן כן, ככה זה נראה.
"פן תמותו"
כן כן, נו מהתחלה. "ביום אשר… מות תמות". אוקיי בסדר. אנחנו סגרנו את זה. יש לנו פה בעיה, שאנחנו מבינים אותה, ואנחנו גם מבינים שאלוהים מראה במשך כל התורה, שזו לא הדרך שלו, שזאת לא הדרך לארץ המובטחת. "הארץ המובטחת" – הכוונה לעולם הבא (גן-עדן עלי אדמות), כי חז"ל אמרו: "אל הארץ אשר הבטחתי לאבותיכם וכו' " – הם אומרים איזה ארץ? הרי האבות כבר מתו, והם לא יכולים להגיע. הם אומרים שהכוונה היא לעולם הבא.
תאמין לי, עזוב מלדבר מה לא, בוא ונדבר מה כן.
אין משהו שכן, אנחנו בהכי כן, רק להמשיך ולממש את זה. אהבה ואין עונשים.
האמת היא: המשפט "מה אהבה היתה עושה עכשיו?" הוא המשפט הכי ענק שיש, משהו שיכול להרגיע אותך, ושתדע בו-במקום שאתה לא צודק. זה בדיוק השאלה מה אלוהים היה עושה פה, מה אלוהים היה עושה.
זה לרפא את ה"רע" בטוב – רע במרכאות כפולות. זה בדיוק העניין: להפוך רע לטוב, זה כל הרעיון. זה בדיוק הרעיון. וזה אפשרי, זה אפשרי. זה אולי לא במונחים של "תן לו את הלחי השניה" שניסו להעביר בדתות מסוימות
"תן לו את הלחי השניה" – אבל הרי מלכתחילה הוא לא יתן לך סטירה, אם אתה לא תהיה בקטע…
אל תיכנס לזה, זה הרעיון, אל תיכנס לזה.
הכל שונה מכל מה שלמדת כל החיים שלך. הכל שונה.
הרעיון של העונש מובנה אצלך. בכל מקום, בכל תרבות, בכל דרך. זה מובנה. זה הקטע של: לא עשית משהו טוב – תקבל קנס, זה מובנה לך בכל מקום. זה שכביכול אתה גם אומר לעצמך, שאי אפשר לקיים שום חברה בלי זה. אבל זו לא הדרך של אלוהים, בגלל זה, זה "עולם הזה" ולא "עולם הבא". אתה רוצה לעבור לעולם הבא – שם אין את הדברים האלה! בעולם הבא אין עונש. "לא יגורך רע".
אתה יכול להאמין שיש חטא רק אם אתה מאמין שיש עונש. אם אין עונש אין חטא. יש פה עניין. אולי אתה יכול אפילו ככה להעיף את האמונה ברע, להגיד שאין אמונה ברע.
איך?
לא יודע, אם אין עונש אז אין חטא. אתה לא יכול לחשוב על משהו שהוא חטא אם אין עונש. כל העניין שלך בלחשוב שמשהו רע, אוטומטית זה הקטע של עונש, אז יכול להיות שככה אתה יכול לבטל את האמונה ברע גם. זה צריך חידוד, אבל אולי יש כאן איזו נקודה.
זה יפה, זה דווקא יפה, יש כאן נקודה מעניינת ללא ספק. זה שהנקודה היא שהמקור הוא במקום אחר.
רע הוא אשלייה או שאין רע?
כן, כן. אמרנו פעם שאין טוב ורע, אתה זה שקובע מה טוב ומה רע. 'עץ הדעת טוב ורע' – אין רע יש רק טוב וכו'.. אולי זה חלק מהעניין שאנחנו מדברים. אין חטא, אין עונש, אין רע. יש לנו היום את העניין הזה כשאנחנו מדברים על רע, אז אנחנו אומרים שזה השפעת הסם, זה האשליה. אולי יש לזה ביטול יותר גדול. פעם אמרנו שזה מאוד קשה להגיד שהרע זה טוב, אז אנחנו ירדנו מהעניין הזה.
כן
אבל אולי אפשר להגיד שהרע זה לא רע. במקום להגיד שהרע טוב, צריך להגיד פשוט שהרע זה לא רע. באמת, אולי אפשר להגיד שהרע הוא לא רע, במקום להגיד שהרע טוב. אני מנסה לבטל את הרע.
בקטע שאתה אומר אשליה, אתה מצליח להבין מה קורה פה, אבל אם אתה אומר שהרע הוא טוב….
עזבי שהרע טוב, תגידי שהרע לא רע. הרי גם אשליה למעשה שהרע לא רע, הוא לא קיים.
לפי מה שאתה אומר עכשיו, חשבתי היום על משהו. יכול להיות שלא יצא מזה כלום, ויכול להיות שכן. אמרתי: בואי נגיד כזה דבר — אני באה עכשיו לשנות את האמונה שלי, הכוונה שלי: "תמיד אתה תראה את האמונה שלך בעיניים". אמרתי: יאללה, בואי שבי עם עצמך ותרשמי. לקחתי את העניין של הדיאטה והאמונה, אבל אפשר גם לקחת משהו פשוט יותר, כמו רמזור ירוק, ורשמתי מה יכול לקרות. אחרי שאני מחליטה שאני מרזה או שאני עוברת בירוק. אז בוא נגיד מרזה, זה מתאים לי יותר.
זה מאוד יפה, אני טיפה עוצר אותך, כי נזכרתי במשהו שנראה לי מאוד יפה, מה שהוא אמר אז: שמאמינים שהשמנה זה עונש. סתם נזכרתי בזה, עכשיו, ורציתי להעלות את זה.
נכון. אז או שאתה תראה תוצאה הפוכה, או שאתה תישאר באותו מצב, או שאתה תראה שהנה זה הולך לפי האמונה. בדרך כלל, או לא בדרך כלל, אבל מניסיון, סביר להניח שאתה ישר בהתחלה תראה תוצאה הפוכה, אלא אם כן האמונה יותר מושרשת.
כן, כי אתה צריך להשריש פה את האמונה, אין פה מה…
כן, כשאתה מתחיל אמונה מחדש, אז לרוב זה ככה. למה אני אומרת את זה?
גם תמיד יש לך, בכל קטע שאתה מנסה אמונה חדשה, אז האמונה הישנה קופצת לך למקסימום.
אוקיי. זה מה שאתה עכשיו אומר. אני עכשיו אומרת, שאל תראה את זה ככה, שזאת האמונה הישנה שקופצת לך. אולי תיקח עכשיו את מה שאמרת מקודם, את הקטע הזה שאתה אומר במקום אשליה לקרוא לזה משהו טוב. זה נראה שאני התחלתי להשריש אמונה בטוב, ואני רואה רע כביכול, וזה נראה קשור לאמונה בטוב.
יפה, באמת יפה
ואני לא מבינה איך זה קורה.
באמת יפה
היום רק שמתי לב לזה. זה נראה שזה טוב.
זה כאילו נראה הדרך לטוב, או משהו כזה.
כן, זה משהו שקשור לאמונה בטוב
יפה יפה
איך מה מי מו? לא יודעת
יפה. זה נראה כמו הדרך לטוב, זה סולל לך את הדרך לטוב, משהו כזה.
אוקיי. זה נראה שזה האמונה בטוב. אין רע, הרי אין רע.
זה יפה.
וזה לא שהאשליה קופצת, אלא ברגע שאתה משריש זה קורה, אז כשאתה משריש זה קורה, זה חלק מזה. אבל אין רע, אז מה זה? יכול להיות שזה יעזור קצת לשאלה הקודמת.
כן יפה, זה נראה דרך לטוב, או משהו כזה. אני מנסה לחשוב, אבל זה ממש יפה.
זה ממש נראה משהו מעניין. זה גם מזכיר את זה שאומרים, שכדי להגיע ליראה מאהבה צריכים לעבור דרך החצר החיצונית, דרך יראת חטא.
כן, כן, אני חושב שזה אותו דבר בכל סוג של אמונה. זה יפה. זה נראה שבכל אמונה אתה צריך לעבור את הדרך החיצונית בשביל להגיע לדרך הפנימית. ככה זה נראה, אבל אנחנו צריכים לשנות את זה.
כן, אבל זה נראה כמו קליפה.
כן אבל אנחנו צריכים לשנות את זה. זה גם השקפה מאוד יפה.
כן, אבל להבין למה זה רע. הרי הרע פה הוא טוב, אז בוא נראה מה זה אומר. זאת אומרת שזה אותו שורש אמונה, זה כאילו שאתה נוגע בזה, אבל אתה לא מצליח להגדיר את זה. זה כאן הכל.
זה מאוד יפה. המחשבה עצמה, שאתה מתחיל לראות את זה באמונות שאתה משנה לטוב. וזה מאוד יפה.
אתה השרשת אמונה, היא לא מושרשת, כאילו היא מנסה להגיע אליך, אותה אמונה, והיא מגיעה ההיפך – למה? אין לי מושג.
חבלי לידה 
בא לי רעיון, אני אגיד לך את הרעיון, ואתה אולי תצליח לפתח: אולי זה הראי.
ששם הכל הפוך.
כן, ששם פשוט הכל הפוך. למה אני אומרת את זה? כי אתה מקבל תוצאה הפוכה.
יכול להיות
איך תדע טוב, אם אתה לא יודע רע?
איפה היה לנו מראה עם הפוך?
השמן והרזה וכו'… אבל איך תדע טוב, אם אתה לא יודע רע?
כן, פעם שאלנו את זה.
איך?
אמרנו שזאת אולי היתה המטרה של הבריאה, שתבין את הטוב מזה שיש רע, ואחר כך ביטלנו את זה שתבין את האור מזה שיש חושך.
איך תדע? זה גם בעיה
כן זאת בעיה. זאת בעיה כי אתה מנסה להתנתק מהרע בכל דרך.
זה "ההיפוך" שג'ורג' עשה בסיינפלד
כן
כן, הוא הצליח. זה חלק מהאמונה בטוב מה שקורה עם האמונה ברע אולי. אולי. זה לא אמונה ברע, התוצאה הרעה היא חלק מהאמונה בטוב.
יש לך פה בעיה ואתה צריך לפתור אותה.
אבל לא יכול להיות טוב בלי רע, ככה זה נראה…
אוקיי, אז זאת אמירה שהיא הכי הפוכה מבחינתנו!
מהטוב עד הטוב ביותר
כן נכון. זה הפוך. או שיש טוב וטוב מאוד ואין רע. הקב"ה רוצה להיטיב, שיהיה עוד יותר טוב. אנחנו יודעים את המצב של טוב, ואנחנו צריכים להגיע למצב היותר טוב.
או כמו שאמרת פעם "לא טוב היות האדם לבדו" – זה לא רע, אבל זה גם לא טוב. זה כלום. זה פשוט העדר טוב.
זה פחות להיטיב, אפשר להגיע ליותר.
אז יכול להיות שזה המושג של הלא טוב.
להיטיב לנבראיו, זה יכול להיות מאוד. למעשה, כשאתה מסתכל למשל על אור אדום, אז אתה אומר: זה לא רע, אבל זה לא הטוב ביותר. כשאתה רואה משקל קצת גבוה, אז זה לא רע, אבל זה לא הטוב ביותר.
יכול להיות, זה יותר יפה.
זה יפה באמת
יותר יפה, כן.
זה מתאים יותר. מלכתחילה אין מושגים של רע יש רק מושגים של טוב. אל תגיד שלהיות במצרים זה רע "כי גר היית בארצו". זה טוב, אבל יש יותר טוב.
זה יפה, זה יפה.
אז למשל הקטע הזה שיוצא לך ההיפך, אז זה כבר התחלה של טוב.
"כי גר היית בארצו": תסתכל על הטוב שבכל דבר, עניין של להסתכל על דברים טובים. אבל אני אהבתי מאוד את הרעיון. בואי תזכירי לי את השורש שרצינו לבדוק.
שיש משהו מעבר לאשליה.
כן אבל היתה לנו איזו שאלה: למה האמונה ברע קופצת לך כשאתה מתחיל להאמין בטוב, משהו כזה.
כן. אז הגיוני שהשורש הוא האמונה בטוב, מהטוב ועד הטוב ביותר. זה מעין מַד: טוב, יותר טוב, יותר טוב, עד אינסוף הטוב ביותר.
זה לא נכון. זה שיש לא טוב, ושיש טוב. זה לא רע. "לא טוב" זה לא רע. יש הבדל בין להגיד "לא רע" לבין "לא טוב".
יש מצב שהוא בסדר
"לא טוב היות האדם לבדו": זה לא בדיוק הדבר הכי רע בעולם, אבל תשמע, זה לא הטוב ביותר. אז "הטוב" נאמר כאילו "הטוב ביותר", וה"לא טוב" זה ה"לא טוב ביותר", וככה אתה מבין את זה יותר חזק.
אני לוקחת בדרגת האפס את הטוב.
לא, בדרגת האפס נמצא ה"לא טוב ביותר".
אבל אני קוראת לזה "טוב".
אל תקראי לזה "טוב", כי זה לא נכון. זה העדר הטוב ביותר. "לא טוב היות האדם לבדו", "שהלא טוב יקח אותה" – תקראי לזה: "לא טוב ביותר".
אוקיי. מינוס עשר מ"הטוב ביותר", בסדר?
לא! אפס אחוז "טוב ביותר".
למה אפס אחוז טוב ביותר?
אתה יכול להגיע מאפס אחוז "טוב ביותר", עד למאה אחוז "טוב ביותר", אבל אין לך שום אחוז רע!
אז אתה קורא לזה "כלום"
יש לך דרגות.
לא הבנתי. אתה מתחיל באפס?
הכי גרוע זה אפס.
והאפס הזה הוא לא רע?
אין רע
אין רע
אין רע. אתה מבטל את הרע. אתה מתחיל באפס, ואין רע.
בסדר. אז הגיוני שבהתחלה אתה עושה שהאמונה היא בדרגה של איפה שאתה נמצא עכשיו, מה שאתה רואה בעיניים, אתה באפס. אבל זה לא רע.
זה לא רע
זה פשוט לא "הטוב ביותר". זה אפס אחוז "טוב". זה "לא טוב". "שהלא טוב יקח אותה".
זה אפס, ואתה ממשיך עם זה קדימה באמונה, עד שאתה מגיע. זה יפה.
זה באמת יפה
זה גם נותן לך להבין איך זה פועל.
ואז כשאתה משנה את האמונה, אז נותנים לך יותר מיקוד על איזה אחוז אתה נמצא, כדי שאתה תבין. אתה לא רואה את הרע בעיניים, אתה רואה איזה אחוז אתה, כדי שתדע לתקן, בשביל להגיע ליותר, שזה אחרת במחשבה הזאת. נראה לי שאת לא התחברת…
תסביר לי עוד פעם מה שאמרת
שאלנו: "למה כשאתה מתחיל להאמין במשהו טוב, אז אתה רואה שההיפך קורה". אם אתה רוצה כל הזמן לעבור בירוק, אז כל הזמן מתחלף לך לאדום. התשובה היא שמראים לך את האחוז של האמונה שאתה נמצא בו, וזה כאן כל העניין. זה לא האמונה ברע או האמונה בטוב. מראים לך את האחוז, בשביל שתשפר את האחוז, אבל זה לא רע.
זה לא רע.
זה לא רע. זה האחוז שאתה נמצא בו.
ולפני זה דיברת על אשליה.
זה לא אשליה.
זהו, אם אפשר לשנות את המילה "אשליה" במשהו אחר? אתה יכול בהחלט להגיד במקום זה "לא טוב".
"לא טוב". אבל יותר יהיה קל להתחבר ל"לא טוב ביותר". כי היום כשאתה אומר "לא טוב", לדעתך זה רע. אבל אם אתה אומר שזה "לא הטוב ביותר", אז אתה מבין למה באמת התכוונו. "לא טוב" זה נראה רע, "לא טוב ביותר" זה נראה אפס. כי היום במילים שלנו זה נראה ככה.
לא טוב ביותר זה האשליה.
כן וגם יש לך דרגות.
נכון, גם פה אתה מוצא את הטוב.
זה נראה נייטרלי. כמו שאמרנו בהתחלה, שלהגיד שרע זה לא רע. אז רע זה לא "הטוב ביותר".
באמת לא בסיפור של רבי נחמן לא אמרו "רע".
כן: "הלא טוב יקח אותה".
וגם לא נאמר "רע" בסיפור של הבריאה אלא במושג של "לא טוב"
הבת מלך אמרה: "והמקום הזה הוא לא טוב". שימי לב שהיא היתה במקום של ארמון כשהיא אמרה לו ש"המקום הזה הוא לא טוב".
כן.
ואחר בכלל היא נמצאת בהר של זהב ומבצר של מרגליות.
אוקיי, זה יפה
כן. יש כאן יותר חידוד. "הלא טוב ביותר". אין רע. יש "טוב ביותר" ויש "לא טוב ביותר". יש אחוזים של טוב. גם אפס אחוז טוב ביותר זה לא רע.
זהו. אם אתה מתחיל עם זה ככה, אז אתה אומר לעצמך, אפילו עלית חצי קילו זה לא רע, אין רע.
אין רע
זה לא הטוב ביותר. אז אתה אוטומטית מתחיל מכיוון של אמונה בטוב.
חייב להיות, כי כל המחשבה שלך היא רק כיוון של טוב.
כן, אז זה כבר טוב.
אתה נמצא בסקאלה של טוב, לא יכול להיות לך סקאלה של משהו אחר.
אין סקאלה אחרת. זה יפהפה. אז זה נותן לך להתקדם ממה שעד היום היה.
היום אתה כבר לא תסתכל על רע, כי אין רע. אני בסקאלה של הטוב, אני אמנם לא "בטוב ביותר", אבל אני באיזה שהוא מקום בסקאלה הזאת.
הידיעה הזאת היא זו שגורמת לנו להתקדם דווקא.
כן, אני מסכים איתך.
זה יפיפה
כי אתה רואה שאתה בדרך, אתה רואה שאתה תמיד בדרך! אתה אף פעם לא רואה שאתה ההיפך – אתה תמיד בדרך! אתה תמיד קרוב! אתה הרבה יותר קרוב מלהגיד שאתה במינוס.
אין מינוס!
זה כאן כל העניין. זה בדיוק העניין.
זה מתחיל באפס, אין לך את המינוס. הסקאלה מתחילה מאפס. ויש פלוס רק מאפס יש רק פלוס
אין מינוס, אין רע, אין דבר כזה רע.
פשוט אין דבר כזה מינוס.
ו"הלא טוב ביותר" הוא גם טוב!
זה הכי פשוט להסביר את זה בצורה כזאת שאין מינוס.
אין בסקאלה הזאת מינוס.
אז כבר אתה מאמין בטוב, אוטומטית.
לא יכול להיות משהו אחר. הרי מה היתה המטרה? אולי אפשר לעקור את האמונה ברע, שאין אמונה ברע!
הוצאת את המילה "אשליה". אתה לא נותן מקום לאשליה פה! אתה עשית דבר גדול. זאת אומרת, כשאתה אומר שאין רע בעולם — הוצאת את הרע.
אין רע, אין אמונה ברע.
הוצאת את המצב של "סם", הוצאת שזה רע, הוצאת את הרע מכל מצב שהוא, אפילו מאשליה. אין כזה דבר רע.
"לא יגורך רע".
האשליה היא גם התחלה של טוב. זה דבר גדול.
דרך אגב, השבת אנחנו בפרשת וארא, 1/1/11
"גם זו לטובה" זה למעשה אפס.
כן.
אתה באפס, אל תגיד שזה רע.
זה העניין, שאתה אומר שאתה "לא בטוב ביותר", אז אתה מבין ש"הלא טוב ביותר" זה גם טוב. שזה פעם היתה המשמעות של "לא טוב": "לא טוב" זה טוב, אבל זה לא "הטוב ביותר".
וזה מתאים לך לזה שאלוהים ברא את העולם בשביל להיטיב לנבראיו, דהיינו שיהיה להם יותר טוב.
שימי לב כמה זה חשוב, כי זה חשוב, כשאומרים לך בכל הקטע הזה של "לעשות עסק מהטוב" וכו', זה שאתה תתחיל להתבונן על עצמך בסקאלה של הטוב. מה הרעיון של "הבסטה שמחה" ושל "לעשות עסק מהטוב"? יש ברז, אז תסתכל על הסקאלה של הטוב!
הרי אין רע.
תבין, אתה נמצא בסקאלה של טוב, אתה לא נמצא בסקאלה של רע.
אתה עשית פה חידוש מדהים. מפרשת "וארא" הקודמת בדיוק עד היום, אנחנו מגדירים את זה כ"אשליה", ובאשליה אנחנו מוצאים רע. והיום גם באשליה אתה לא מוצא רע. אז אין רע בעולם! בשום מקום! בשום עולם!
וזה צריך להיות "עולם הבא כאן"!
וזה כבר עוד יותר אמונה בטוב.
בהחלט
זה נהדר! זה ממש יפה.
אולי בגלל זה איוב אומר "גם את הטוב נקבל מאת האלוהים, ואת הרע לא נקבל" – אין דרגה של מינוס, אין מינוס.
"גם" זה פלוס. גם את הטוב נקבל.
תוספת טוב, יש תוספת לטוב.
"את" זה גם נחשב לרבות. אז "גם", "את" הטוב נקבל ואת הרע לא נקבל. זה בדיוק זה, וזה יפה. זה מבהיר את העניין שאין אשליה. זה לא שאתה מקבל תוצאה הפוכה, אז אתה אומר שזה אמונה ברע. לא! יש בזה טוב. אתה עדיין לא שוקל מיליון ק"ג, ואפילו בזה יש בזה טוב.
גם בזה יש טוב, וזה כאן כל העניין. זה העניין של הסקאלה של הטוב. אין רע.
הרי מה מְחַײֵה? הטוב. אין קיום אם אין טוב. גם לאשליה אין קיום בלי אלוקות.
ואתה לא יכול לראות בעיניים שום דבר רע, כי אין רע, וזה כאן מה שיפה. כי כשאתה נמצא במצב הזה, אז אתה לא תראה שום דבר כ'רע'. אתה אומר: מאפס אחוז ועד לטוב ביותר. זה מאוד דומה לתורת "אזמרה" של רבי נחמן. זה מאוד דומה לכל הרעיון הזה, כי אתה מסתכל בסקאלה של הטוב, ואתה יודע שבסקאלה של הטוב יש משהו טוב.
כן, זאת תורת "אזמרה" בכיוון אחר. אבל אהבתי את המַד מאפס עד פלוס אבל אין מינוס.
בדיוק
זה בדיוק העניין. תורת "אזמרה" אומרת לך שככה תבטל את המינוס, אנחנו כבר בדעת שאין מינוס.
אין מינוס. אבל תורת "אזמרה", מה שגדול בה, זה שבכולם יש פלוס, שאתה תמיד יכול למצוא פלוס, וזה מה שהתכוונתי. שהכוונה בתורת "אזמרה" היא שיש לך את העניין הזה, שאתה מתחיל מאפס אחוז ומעלה, כי חייב להיות טוב! זאת היתה הכוונה שלי.
כן, נכון. ורבינו אומר "שהלא טוב יקח אותה".
נכון, ולמה הוא אומר דווקא "לא טוב" ולא אומר "לא רע". זה ממש התשובה.
"לא טוב" זה לא רע!
זה ממש התשובה.
זה יפיפה! וגם "לא טוב היות האדם לבדו". זה בסדר להיות לבד, אבל אפשר יותר טוב.
נכון.
מהמם.
זאת אומרת, אתה צריך להבין: "לא טוב" אצל אלוהים, זה כשאדם נמצא בגן עדן! זה "לא טוב" של אלוהים
נכון והוא רוצה להיטיב, שהאדם יהיה ממש בעולם הבא ועד אינסוף הטבות.
כן, בשביל זה אנחנו אומרים שזה לא הטוב ביותר. יותר קל לך להתחבר עם זה.
זה מהמם.
זה מהמם. אז זאת הסקאלה של אלוהים, הסקאלה של החיובי. יפה, מאוד יפה. ועכשיו זאת גם הסקאלה שלנו
ועוד איך. זה נותן לך אפילו, שאם אתה בקטע של "השמנתי": אבל זה טוב, זה דרגה אפס, אחד, עשרים.
בואי לא נגזים, זה לא אפס. כשאתה מסתכל ככה אתה אומר: אתה יודע משהו, זה אולי 98 אחוז.
אתה אומר: בסדר, לא השמנתי קילו, אולי מאה גרם. זה מה שרב נחמן אומר על "בסטה שמחה": לעשות עסק מהטוב. "עסק מהטוב" שזה העסק שלנו.
זה בדיוק לראות את הטוב. זה ה"בסטה שמחה".
איזה יופי זה רבי נחמן. אנחנו שואבים מהסיפורים שלו עדיין.
אין, אין, אין על רבינו. זה רבי נחמן.
אתה שואל את עצמך איך הוא לא הביא את המשיח.
"ממני עד משיח לא יהיה חדש". סביר להניח שהוא מתכוון להגיד שגם משיח לא יַרְאֶה חדש.
אומרים שמשיח יבוא ויגיד פירושים על ליקוטי מוהר"ן.
כן.
אני מאמין שזאת סקאלה מיוחדת, שאין לה סוף, זה לא שזה נגמר במאה אחוז, אלא אין לטוב סוף.
אינסוף. זה להיטיב ולהיטיב ולהיטיב. זה מהמם. זה מהמם. נו, איפה המשיח? זה מד אחר, זה משנה את הכל, זה שינוי קטן אבל גדול! זה יפיפה.
בדיוק הרמזור התהפך לאדום. זה אפס.
זה לא אפס.
למה?! זה אפס, אתה בדיוק הגעת וזה התחלף.
כן, אבל הדבר החיובי, שיכולתי ללכת יותר מהר, ולהספיק. היה ירוק כשראיתי. אני רואה את החיובי יותר מאפס.
זה אחד.
זה גם לא אפס, כי אני עכשיו יכול ללכת באדום
זה באמת יפה. אתה לא קולט?
אני קולט. למה לא?
אין אשליה כבר.
אין. ביטלנו את הרע. ביטלנו את המושג של אמונה ברע. ביטלנו הכל.
לחלוטין.
אוקיי, אז לפי זה, אני עכשיו לא רעב, אלא באחוזי השובע שלי אני לא נמצא במאה אחוז…
זה יפה. אתה נכנס לפרופורציה. אתה נכנס יפה לפרופורציה.
זה בדיוק החוזק שלך. אני זוכר, אני ראיתי את זה באחת השיחות, שאת אומרת שיש טוב ויש טוב ביותר.
כן, אני אומרת את זה הרבה לאחרונה. זה לא היה מהתחלה ככה, אבל התחלתי לחשוב על זה בצורה כזאת. כי אתה לא רוצה להגיד רע, אז אתה אומר טוב וטוב ביותר.
כי שוב, זה העניין שהתחלנו להגיד: "אני מאמין בקב"ה = אני מאמין בטוב ביותר". המילה "טוב ביותר" שלנו זה הטוב של אלוהים. זה פשוט התחלף. כי העניין של טוב או לא טוב, זה רע.
כן. אז זה לא "טוב או רע". אמרתי לך, שהשאלה הזאת למה רבינו כתב בסיפור "הלא טוב" נמצאת איתי המון שנים. אתה גם ראית את זה, אבל בשעה שאתה קורא את הסיפור.
אותי זה לקח….
זה הציק לי. ואז כשראינו "לא טוב היות האדם לבדו", כשגם אלוהים משתמש במושג "לא טוב" אז רגע, זה כבר ממש מעניין…
והוא בגן עדן…
אוהו… ובאיזו רמה גבוהה הוא נמצא בגן עדן. אז אולי העניין הזה של עגל הזהב קשור קצת למצוה שהוא נתן לחוה? כאילו שאדם הוסיף?
יכול להיות, אבל עכשיו אני חושב על עגל הזהב שהזכרת, אני אומר לעצמי: אתה צריך לראות: העגל מראה אמונה. אפשר לראות מזה היה איזו אמונה יש להם! "שהוציאך מארץ מצרים", זה אלוהיך, כמה הם שמחים בו, הם עושים חג בשביל האל שהוציא אותם ממצרים. אתה יכול לראות את כל הטוב.
נכון. לדון לכף זכות כמו שאומרים.
כן, כל החיובי בצורה אחרת, שנותנת לך דגש אחר.
שאין שלילי, שבאמת כמו שאומר רבינו, בנקודה הטובה הפכת את הרשע לצדיק, וכל הרשעות שלו הלכה. זה בדיוק כמו שרבינו אומר.
כאן אתה באמת לוקח את זה בצורה של: "אין חטא – אין עונש", כי אין שום דבר במינוס, אז אין שום דבר שיכול [להוות חטא]. אתה מבין את זה גם בצורה הזאת.
כן, אין רע.
כן, אין רע – אין עונש.
כן. יש "לא טוב" אז זה בסדר. זה מהמם. ביטול האשליה זה ממש מצוין. אני מתחילה להגיד על כל דבר במקום זה לא הטוב ביותר, זה טוב אבל זה לא הטוב ביותר. זאת האמירה שלי: "זה טוב אבל זה לא הטוב ביותר"!
אפס זה טוב מבחינתי/
אפס זה לא רע, אין רע.
אין רע, אז מבחינתי זה טוב.
יש לא טוב ביותר
לתת למשהו דרגה אפס זה צריך להיות… אפס זה בן אדם בגן עדן. זה לא טוב לפי הקב"ה.
עזר כנגדו
הלא טוב ביותר זה לא רצון השם, השם רוצה בשבילך את הטוב ביותר. אז הוא עושה לאדם עזר כנגדו. אם יש מצב של "לא טוב", אז בורא עולם אומר לך מה עושים בשביל שיהיה טוב יותר. עושים "עזר כנגדו".
אז מה זה אומר?
לא יודעת. זה נראה שהראי פה…
את שוב חוזרת לראי. זה הדבר היחיד שיכול להביא אותך לטוב ביותר.
אמרנו שהמושג "לא טוב"=לבד. אם העולם ראי אז כשאתה מתקשר עם הראי הזה, עם העולם, אז יותר טוב לך. אז למעשה כשאתה רואה את הטוב באחרים, אז יותר מעלה את עצמך מהלא טוב אל הטוב יותר. כשאתה רואה את הטוב בגויים, כשאתה רואה את הטוב בכולם, בפלוני אלמוני, אז אתה עולה ועולה ועולה עד אינסוף. אז למעשה אנחנו רואים בראי הזה את בורא עולם כי אין עוד מלבדו.
שימי לב שבורא עולם סידר את הצורה הזאת של הראי בדרך כזאת שבן אדם אף פעם לא ירגיש רע עם עצמו. למה אני מתכוון…
שתמיד יש פחות טוב.
לא זאת הכוונה שלי. יש לך ראי, אז אם אתה הולך בכיוון של הטוב ביותר לך ולכולם, אז אתה רואה את הראי שלך בצורה הכי טובה, וגם לך הכי טוב. אבל אם אדם הולך, כביכול, לא בדרך, אז הוא רואה את הראי שלו גם לא במצב הטוב ביותר, אבל עדיין האדם אומר לעצמו "אני טוב". אז זה נותן לבן אדם שירגיש עם עצמו תמיד טוב.
לא הבנתי כל כך…
עצם זה שיש ראי, אז אתה יכול להרגיש עם עצמך טוב, אפילו אם אתה לא בטוב ביותר.
אני אוהבת את זה מאוד שהדברים מתחילים להתחבר עם היהדות, בקטע של "גם זו לטובה", בקטע של רבינו, אזמרה, אני מתחילה לאהוב את זה.
תמיד ראינו את הקישורים ל"אזמרה".
לא כל כך.
בהתחלה, בתקופה של פרשת וארא שנה שעברה עם 'גם את הטוב נקבל ואת הרע לא נקבל'. זה היה מקושר הרבה לאזמרה.
לא כל כך. לא נכון. זה לא התקשר לי כבר לכלום. זה התקשר לי לאין רע וזהו זה. המושג "לא טוב" הוא המושג של כל תורת אזמרה. זה מדהים אצל רבינו.
המושג של אזמרה זה המושג של טוב. יש סקאלה של טוב. ותמיד אף אחד אף פעם לא נמצא על האפס אחוז של הסקאלה. זה מה שאומר לנו רבינו: אין אפס אחוז בסקאלה.
אמונה והתגלות
רגע, עולה לי משהו על מה שיצר השני למלכות ב'מעשה מאבידת בת מלך': "בוודאי ישנו". אני לא יודעת אם תלך אתי עם זה, אבל הוא קבע: יש טוב, וזה הטוב. וכולם אומרים לו: "אין", "אין", "אין". אבל מבחינתו, חייב להיות שיש אותו… לא יודעת, אני לא מצליחה להסביר את זה.
זה כבר קרוב לטוב ביותר.
הרי אמרנו שזה עולם של אמונה, אז ברגע שהשני למלכות שם על המַד של האמונה עכשיו את ה'הר של זהב ומבצר של מרגליות', כל מי שאומר לו שזה לא נמצא, זה לא נמצא על האפס.
נכון.
זה לא נמצא על האפס, אז הוא לא מקבל את זה. אז מה מחזיק אותו? שיש את ההר של זהב ומבצר של מרגליות, "בוודאי ישנו". לפי מה שבת המלך אמר לו, לפי מה שהוא מאמין. אפילו אם זה נמצא בדרגה אחת אבל זה תמיד נמצא.
זה יפה, את אומרת שהוא תמיד נמצא בדרגות, זה מאוד יפה. שכל דבר נמצא בדרגות, זה יפה. זאת אומרת שבית המקדש נמצא עכשיו בדרגה.
הרעיון הוא שאתה יכול ליצור הכל.
לא רק זה, אלא שהרעיון הוא שהכל כבר נוצר, הוא כבר קיים.
אם אתה מאמין
אם זה טוב
בסדר, ברור
כי הבריאה היא טובה, כי אין אפס אחוז בסקאלה. אין רע.
אם בא לי עכשיו, סתם, נגיד: בובת פיל צבעונית עם אורות שהולכת, משהו כזה, ואני מתחילה להאמין שעכשיו יש את זה.
זה לא בעיה כי יש כאלה
נניח שאין. אני הולכת לכולם, ואומרים לי שאין כזה דבר.
אם את רואה בזה טוב, אז הוא נוצר, את יצרת אותו, כל דבר שיש בו טוב.
בדיוק!
הבנתי אותך, הבנתי אותך
אז זה נוצר!
הבנתי אותך, זה אף פעם לא באפס אחוז בסקאלה. אף פעם. ברגע שאתה חושב עליו – הוא כבר נוצר, הוא לא באפס אחוז בסקאלה.
זה שאמרנו שזה עולם של אמונה, ואנחנו תמיד נראה את האמונה שלנו בעיניים, זה בדיוק הפירוש של מה שקורה. אתה רואה אותו בסקאלה, זה נמצא בסקאלה, כמה שאתה תאמין יותר זה עולה בדרגת האמונה בסקאלה, עד שתראה את זה בעיניים.
אני קלטתי אותך, זה שבית המקדש נמצא, וכל דבר שאת רואה אותו כדבר חיובי נמצא. מושג של התגלות.
זה נמצא בסקאלה הזאת, אז מתי אני אראה את זה בעיניים?
בהתגלות של המשיח, שאומרים הוא נגלה ונכסה. זה בדיוק העניין, אפס אחוז, אין אפס, או יותר אבל הוא נמצא.
למשל ההרזיה, אז אתה תגיע לזה, כן, אבל פה זה משהו שאתה רואה בסקאלה אז איפה זה?
כשאנחנו מדברים על סקאלה, ושוב כשאת שואלת איפה זה אז אני באמת מוצא כאן את המושג של התגלות. זאת אומרת משהו מכוסה שמתגלה.
התגלות המשיח.
לאו דווקא המשיח, אלא כל דבר. התגלות. הוא נמצא, אבל הוא צריך להתגלות. זה מה שנראה לי.
התגלות המשיח?
לא משיח. התגלות. זה כל הרעיון. אתה שואל איפה. מה זה איפה? "בוודאי ישנו". התגלות, אתה רוצה לגלות את זה. כל דבר נמצא בהתגלות.
'אלוהים מוצא את מי שמחפש אותו' – הוא בסקאלה, נגמר. הוא בסקאלה.
ברגע שאתה מחפש – זהו – זה כבר אלוקי.
זה אלוקי, אלוקי זה טוב, וזהו זה נמצא. זה בוודאי ישנו, זה סיפור של כל דבר, כל דבר טוב שאתה מאמין בו זהו שלך, נגמר. 'אלוהים מוצא את מי שמחפש אותו'.
וואלק, תפס אותך חזק המשפט הזה.
זה משפט שאתה מרגיש שאתה קיבלת אותו.
המושג התגלות יותר מדבר אלי.
ובאופן מעשי?
באופן מעשי: "בוודאי ישנו". זה באופן מעשי. "בוודאי ישנו": זה נמצא, ואתה מגלה את זה לפי האמונה שלך.
אז שוב, אתה צריך למלא את האמונה.
כן.
אבל לדעת שהוא קיים.
הרי את הבאת את העניין של "בוודאי ישנו", וזה בדיוק העניין של התגלות. זה ממש יפה. זה התגלות של הכל, זה גם התגלות של המשיח. זה התגלות של הכל.
זה אולי דומה למשהו ששולחים לך מ-eBay בסין, כמה זמן לוקח לו להגיע. העניין הזה של כמה זמן…
התגלות. גם כשאת מדברת על הקטע של המשיח, אז התגלות זה האמונה היא זאת שמגלה. האמונה היא זאת שמגלה! מה גילה לו את הדבר הזה שהיה הכי חבוי מכולם? ההר של זהב ומבצר של מרגליות? זה האמונה שלו.
אז למעשה השני למלכות ירד לסקאלה הכי נמוכה של הלא טוב, ולא לטוב ביותר ("שהלא טוב יקח אותה"). וזה מאוד מעניין כי בת המלך היא אמונה והיא נמצאת למעשה ב"לא טוב", לשם היא נשלחה.
"לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו": האמונה היא העזר כנגדו. היא נשלחת אל השני למלכות בבחינת עזר כנגדו. עזר כנגדו היא האמונה. חוה היא האמונה, והיא נשלחת אל האדם הראשון.
מי? מה? מו? מה? מי?
השני למלכות ירד לסקאלה של הכי קרוב ל'לא טוב', והוא הבין שזה טוב. אנחנו כל הזמן מחפשים את המצב 'הטוב ביותר'. אנחנו תמיד מחפשים את ה'הר של זהב ומבצר של מרגליות', שכביכול זה המצב הטוב ביותר, אבל מה שקורה זה, שהוא מצא אותו…
יצר אותו.
יצר אותו, בדרגה מספר 1. הוא גילה אותו שם. הוא הצליח להגיע לאחד ולראות.
הוא יצר אמונה ב-1. אולי היא יצרה אותו בצורה מסוימת, הרי אמרנו שהיא האמונה. ברגע שיש אמונה כלשהי, אפילו שהיא אמונה מאוד קלושה, אז זה נוצר ככה. זה לא אפס אחוז. כל דבר שיש לך אמונה בו הוא אף פעם לא אפס אחוז.
נכון, זה להיפך, הוא עוד יותר האמין לזה ועוד יותר האמין לזה.
האמונה שלו התמקדה ככל…
את יודעת משהו, זה יפה, כי נראה פה שהאמונה שלו התמקדה ככל שהוא קיבל אנטי אליה. למה אתה רואה אור אדום במקום אור ירוק? תשימי לב מתי האמונה שלו הלכה והתחזקה: כשהוא הלך לאיש הראשון – "בוודאי ישנו", השני – "בוודאי ישנו", בשלישי הוא מתחיל לבכות – "בוודאי ישנו" שם התגלתה האמונה שלו. שם הכי חזקה היתה האמונה.
שהוא לא מתייאש.
כשהוא ראה את האנטי.
כן.
שזה מאוד מעניין. יכול להיות שיש כאן דרך מסוימת. יכול להיות. זה גם מתאים לכל מה שאנחנו אומרים, שאתה עושה את האמונה, ואז אתה רואה את האנטי.
אז איזה הגיון יש בזה?
אז זה בדיוק מה שהיה אצלו, אבל בזה אתה מגלה.
נכון
גם לעניין אם יש משיח, בזוהר זה כתוב, שאחר כך הוא מתכסה ביותר ואז הוא מתגלה…
אז למה?
אני לא יודע למה.
בוא נחשוב.
אנחנו דיברנו למה.
למה?
כשאמרנו שאתה מסתכל על הסקאלה בקטע הנמוך ביותר, אז אתה מתמקד בסקאלה, אז אתה רואה את האמונה שלך, אתה רואה שהיא נמוכה. אז מראים לך פשוט שהיא נמוכה, כדי שאתה תגביר את האמונה שלך. היה משהו כזה שדיברנו, אני לא זוכר.
כדי שתגביר את האמונה שלך?
כדי שתדע איפה אתה בסקאלה.
כן, שזה גם טוב
כדי שתגיע למאה אחוז של הסקאלה.
כן
אתה לא רואה את האמונה ברע בסקאלה, אתה רואה את הרמה של האמונה בטוב שלך. אצל האיש האחרון הוא הגיע לרמה של בוודאי ישנו וזהו זה! ואז הוא הגיע לרמת האמונה המקסימלית. ואז הוא יצר את זה בהתגלות מלאה. אבל זה תמיד היה. הנה, היא אמרה לו שזה נמצא. ברגע שהוא התחיל להאמין בזה זה כבר היה. כי אמרנו שבדיוק הרוח הביאה בת מלכה וכו'… אבל ההתגלות המלאה – האמונה המלאה. ההתגלות לפי דרגת האמונה. מאוד יפה.
כן, אבל נראה שנגעת במשהו וברחת ממנו בעניין הזה.
לגבי למה רואים את האנטי…
כן.
לא יודע. זה מה שיכולתי לראות. אני דיברתי לפי מה שאמרנו קודם, שאמרנו שאתה רואה את האנטי כדי לראות איפה אתה נמצא בסקאלה.
אמרנו שזה לא אמונה ברע
אתה רואה איפה אתה נמצא בדרגה של הטוב, כמה אתה קרוב לטוב ביותר.
אבל אתה כבר בתהליך. אז כשהוא ראה את הלא הוא ידע שהוא בתהליך.
כן והוא באמת היה בתהליך, הוא חיזק את האמונה שלו עד שהוא יצר את זה. אני יודע זה צריך חידוד…
הדבר המוזר הוא שכל פעם מחדש הוא נתקל יותר באנטי. בפעם האחרונה הוא נתקל באנטי הכי חזק כי הוא יודע שאין לאיש שאחראי על הרוחות עוד אח ולא נשאר לו מקום ללכת אליו, זהו נגמר.
התקווה האחרונה.
הוא כבר ב'אין מוצא'. הוא בוכה כבר בסוף אחרי הכל. ואם הוא בוכה…
אז הוא מגלה את זה.
שוב, זה שינוי של המושג בין יצירה לבין גילוי.
ליצור הוא יצר בהתחלה, אבל גילוי עכשיו הוא מגלה.
ליצור זה ברגע שלאדם יש אמונה הכי קלושה, זה כבר נוצר. גילוי זה התגלות של בורא עולם, זה התגלות של משיח וזה התגלות של כל הטוב.
אז כולם אומרים לו "לא" והוא אומר "כן"
ותמיד אנחנו רואים את זה בכל דבר אחר, בכל אמונה שלך אתה תמיד רואה את האנטי שלה בהתחלה.
כן אבל כאן זה לא רק בהתחלה, בסוף הוא קיבל את הכי אנטי, וזה היה רגע לפני הגילוי – הוא ראה את הכי אנטי. זאת השאלה הגדולה. שלהיפך, אתה לפי המד אומר שעם הזמן זה צריך להיות עוד יותר טוב ועוד יותר טוב, הבנת
אז אולי רמת האמונה שלו הגיעה לרמה כזאת גדולה, כשכבר הוא היה באנטי הכי גדול, זה עדיין מבחינתו לא היה כבר כזה קשה להאמין.
אה, אוקיי.
אנחנו רואים את האנטי יותר חזק אבל יכול להיות שאצלו רמת האמונה היתה אותה אחת רק שהוא עלה בסקאלה.
כן אבל התוצאות בשטח צריכות להשתנות ופה הם לא השתנו לו לטובה הם השתנו לו רק בסוף.
השתנו בשביל להראות שהוא ממש במאה אחוז
האמת היא, בוא נגיד ככה: הוא גמר עם הראשון, אז הוא אמר שבטוח שאצל השני יש, אז הוא גדל בסקאלה. הוא הגיע לשני, הוא אומר שבטוח אצל השלישי יש, אז הוא עלה בסקאלה. וכשהוא הגיע לשלישי…
השלישי לא אומר לו שיש רביעי.
השלישי אומר לו אין רביעי, הוא רואה שאין מוצא, נגמרו כל הרוחות וכו'… אז מה נשאר? הוא מאמין בעצמו.
כן. לא מעניין מה אומרים לי כולם, אני יודע שיש.
כן, הוא מאמין בעצמו. הוא בוכה. הוא מאמין בעצמו. וזה נגמר, זה מתגלה.
זה נפתח. זה כבר לא משנה מה אומרים אני יודע שיש.
כן. אני לא יודע איפה אבל אני יודע שיש.
אפילו אם כל מה שאני רואה בעיניים הוא הפוך.
שם גם היתה עלייה באמונה, כי בכל פעם שהוא הלך מאחד לאחד, הוא ידע שהוא אוטוטו מקבל את זה.
יפה
אז זה מתאים.
החטא הכי גדול זה חוסר אמונה,או לחילופין אמונה בשקר.
אלה יובילו בוודאות לסבל שאנשים מייחסים את הסבל כעונש,
בגהינום קיים צדק מוחלט והוא הסבת סבל לאדם הלא מאמין או המאמין בשקר.
שלום בצלאל, תרשה לי לומר את אותו רעיון אבל לנסח אותו בצורה יותר מדויקת:
העולם הזה הוא עולם של אמונה. האמונה בטוב יוצרת לנו בחיי העולם הזה את הגן עדן עלי אדמות ובחיים שלאחר המוות את הגן עדן הרוחני כפי שניתן ללמוד ממקרים אודות מוות קליני: יש כאלה שזכו ישר לראות את האור וזה לפי האמונה שלהם בטוב. יש כאלה שבהתחלה היו בחושך והאמונה במישהו טוב לפי תפיסתם/אמונתם הוציאה אותם מחושך לאור (במנהיג רוחני או קרוב משפחה שהוציא אותם מחושך לאור). יש כאלה שלא האמינו ולא מאמינים שמגיע להם לאור באור האהבה והאושר והם נשמות שקלועות בחושך. אבל הכל, על פי חוקרי מקרי המוות קליני, הוא לפי אמונתם כאן בעולם הזה שמביא אותם לחיות כך בחיים שלאחר המוות.
כך שלמעשה אין מושג של חטא ועל כן אין מושג של עונש. יש מושג של אמונה באלוהים, דהיינו אמונה בטוב ביותר, באהבה ללא תנאים. חוסר האמונה והאמונה בשקר שציינת הם מה שעלינו לעקור מתוך אהבה והרצון לטוב ולא מתוך מושגים של חטא ועונש. הגיהנום שציינת (גיהנום בעולם הזה וגיהנום בחיים שלאחר המוות) הוא למעשה יצירה של האדם לפי מערכת האמונות השליליות שלו. זה הרעיון המקורי של האמונה באלוהים והאדם המאמין שזוכה לחיי העולם הבא. אבל כל זאת במי שמאמין שאלוהים הוא אהבה, שאלוהים הוא הטוב ביותר ולא מייחס אליו שום מושג שלילי.
מאחלת לכולנו להאמין בטוב ביותר
אני חושב שאת מתעלמת באופן מכוון מהשלילי ומיתרכזת אך ורק בחיובי!,
הגהינום שאני מדבר עליו הוא העולם הזה אשר מלא בסבל,מלחמות,מחלות וכו'.
אבל את בוחרת להתעלם מכך!נשאלת השאלה האם זה לא טמינת הראש בחול כמו אותה ציפור בת יענה שרואה את הסכנה וטומנת את ראשה בחול במחשבה טפשית שבכך היא מעלימה את הסכנה!?
הערה חשובה,אין בכוונתי בדוגמא שהבאתי לפגוע באף אחד ובוודאי שלא בך!!!
השאלה היא שאלה כנה ואמיתית מתוך רצון ללמוד מימך.
תודה
שלום בצלאל, כמובן שאני מתעלמת באופן מכוון מהשלילי ומתרכזת אך ורק בחיובי. הרי מטרת האתר היא לקיים רצונו של בורא עולם ולהפוך את העולם הזה לגן עדן עלי אדמות. יש בי אמונה בקב"ה, דהיינו בטוב ביותר. אם אני אסתכל על השלילי אזי אני מתרחקת ממנו יתברך. זאת פעולה שבאה הישר מהאמונה הקדושה שבלב.
הרע מהווה עבורי אשליה/הזיה וגם פה נתתי לרע יותר מדי מקום להיכנס כי למעשה הרע לא קיים כלל!!! אין רע בעולם – זאת הנחת יסוד, הרי אין עוד מלבדו! ולא אני ולא אף אחד מקבלים את הלשון הרע על בורא עולם שיש בו רע חס ושלום.
רק הטוב קיים ואני עולה בסקאלה של הטוב ביותר. אם אני אסתכל על הרע אני אפול בסקאלה של השקר ואז אהפוך את העולם הזה ואת המציאות שלי לגיהנום חס ושלום. הבחירה היא בידי ויש בידי את הכלי להפוך את העולם הזה ואת המציאות שלי לגן עדן עלי אדמות והיא האמונה בטוב ביותר! אז אני כמו רבים אחרים שמפעילים חשיבה חיובית לא קוראת עיתונים (טוב, אולי את הקטגוריה של הפרסומות כן) ולא צופה בחדשות, לא רואה טרגדיות ואופרות סבון ולא נותנת לדברים האלה (עד כמה שאפשר) להיכנס לחיים שלי וכך גם הרע האשלייתי שהיה בחיים שלי ובחיי הסביבה שלי הולך ונעלם והטוב והאהבה ללא תנאים גדלים יותר!!!
הסכנה אותה ציינת בתגובתך יכולה לבוא רק אם אני אעשה עסק מהרע ואתן לו לתפוס מקום בחיים שלי. סכנה נובעת מאמונה ברע ואני, כפי יכולתי, מנסה עד כמה שאפשר להאמין בטוב ביותר ולשלול את כל האמונות הכוזביות, דהיינו האמונה ברע. "בדרך שאדם הולך מוליכים אותו" וזו הדרך הטובה יותר והאפקטיבית ביותר שמצאתי כדי לדחות כל רע שהוא מהחיים שלי ותאמין לי שזה פועל ובגדול!!!
מאוד מאוד יפה,אתם מעוררים בי סקרנות להכיר אותכם!האם אתם מופיעים בפייסבוק?
כל צוות האתר מודה לך מאוד על כל הפרגון!!!
המטרה שלנו כקבוצה הינה העברת הדברים כפי שהם מופיעים באתר.
כקבוצה החלטנו במשותף שפרסום הזהות של השותפים בקבוצה אינה חשובה למטרת האתר, אלא התכנים שבאתר הם החשובים.
מאחלים לך את כל הטוב שבעולם,
צוות האתר.
מעין גמילות חסדי רוח בסתר!
כל הכבוד,אתם עושים אמת וטוב.
שבת שלום לכולכם ולכל העולם כולו!!!
תודה רבה!
כל צוות האתר מודה לך על הפירגון. המילים היפות שלך נותנות לנו כוח להמשיך ביתר שאת בכוח האהבה, הכוח היחיד שקיים.
שבוע טוב וחודש שמח לך ולכולם (משנכנס אדר מרבים בשמחה).